המפקד שלי

פרק 16

פרק 16:
הלכתי לחדר בתקווה שאין שם אף אחד, שמתי את ראשי על הכרית ונשאבתי למחשבותיי.
טוק טוק דפיקה בדלת נשמעה
"דיי תעזוב אותי בחייאת אמאשלך" צעקתי וזרקתי את הכרית על הדלת.
"ללכת?" זה היה פאקינג נדב.
"מה אתה עושה פה אמאלה!?!" אמרתי קופצת עליו ומגנבת את הדמעות במהרה.
"נטע סימסה שאת מצוברחת אז נהגתי לפה מהר שאוכל לבלות איתך את הסופ"ש" הוא אמר והתיישבנו על המיטה.
"רגע אבל האירוע המשפחתי שאמרת..?" שאלתי ביובש.
"אה זה הודעתי לאמא שלי שיש מקרה חרום בסיס ואני חייב לנסוע חזרה" הוא אמר ונישק אותי קלות.
"אני אוהבת אותך" ממזמן לא הוצאתי את שלושת המילים האלה מפי.
חיוכו המהמם עלה שגרם לי להוציא חיוך קטן. אוח החיוך הממכר הזה.
"אני אוהב אותך" הוא נישק אותי.
"אני נכנסת להתקלח ניפגש עוד חצי שעה נלך לארוחת ערב?" שאלתי ונישקתי אותו שוב.
"כן אהובתי"

"היי נדב יש לך שניה מאמי?" מאי שואלת ומזיזה את שיערה לצד.
"כן" הושיב לה בחיוב.
"תקשיב אני לא מעוניינת להרוס לכם תקשר אבל חברה שלך התחילה עם אביאל היום" היא אמרה והתיישבה על השולחן.
"אין מצב, איימי לא תעשה דבר כזה." מבטו נעשה לעצבני והוא הרעיד את רגלו.
"שמע יש לך שתי אופציות להאמין או לא, ביי מאמי" היא נישקה את לחייו והלכה.

ראיתי את נדב מתקדם אליי ומבטו קצת משונה עצבני שכזה.
"בייבי הכל טוב?" שאלתי מעבירה את ידי על פניו והוא מוריד לי אותן.
"זה נכון? היה לך קטע היום עם אביאל הזה?" שאל בטון עצבני.
"מה מי אמר לך דבר כזה? אשכרה מאמין לשקרים האלה?!?!" חירטטתי לו כדי לצאת נקיה.
"תקשיבי וואלה לא יודע מקווה שזה שקר כי אין לה סיבה לשקר" הוא אמר והבנתי מי סיפרה לו, הכלבה על עקבים.
"מאי סיפרה לך? איזה חתיכת זונה" מילמלתי לעצמי קללות חרישיות בנוסף.
"מה הקטע בין שניכן?" שאל בסקרנות והתיישב על הספסל.
"לא יודע התהפכה עליי עוד מהיום תורנות הראשון עזוב סתם זונה בשקל" אמרתי ונישקתי אותו.
"היי אנחנו זה בכוכבים לא?" אמרתי לו והוא החזיר לשפתיי תשוקה.
"מאמי מאי רק מנסה לסכסך בגלל שאמרתי לה שהיא תשלם על מה שאמרה והיא אמרה לי באמת או חובה כן נו שיחקנו ללכת לנשק מישהו ואמרתי שלא באלי והתחילה להתהפך עליי וזה קיצר תרצה להאמין אני פה אם לא וואלה אני אבין שאתה לא מספיק אוהב אותי"
אמרתי מתאפקת לא לדמוע.
"נו אני מאמין לך תרגעי" הוא אמר ונישק את שפתיי.

התיישבנו בחדר אוכל מחכים להדלקת נרות "יש סופגניות" יואל צועק וכולם רצים כמו חיות לקופסא. "חיות" מלמלתי לעצמי.
"נו נט איך עם דורון?" שאלתי מסוקרנת "איזה לא היה כלום"
"איימי באלי חבר" פצחה.
"וואי איזה מתוקים" הסתכלתי על לוטם ויואב "חבר של לוטם,אני שידכתי לה" אני מושכת בכתפי.
"למה לי את לא משדכת?" נטע שואלת ומזייפת טון של נעלבת.
היא מניחה את ידה על ליבה מנסה להיות דרמטית מה שגורם לי לגילגול עיניים.
"נט את בררנית וכל גבר שניסיתי להכיר לך את מצאת תירוץ לשלול אותו" אני ממלמלת.
"את מדברת על המפגרים ששידכת לי? היא מגלגלת את עיניה.
"תראי לי את יותם" היא קבעה על הבחור האקראי שראתה מזוית עיניה.
היא מוציאה את הפלאפון שלה מהכיס מחפשת את האינסטגרם שלו ומתחילה את הסטוק החמישי שלה.
"אחותי בול בשבילך" חייכתי אלייה.
"הנרות הללו שאנו מדליקים הנרות הללו שאנו מדליקים על הניסים ועל הזין שלי" יואל ואביאל מתחילים לשיר ופוסטים את חולצתם.
"אוח תראי את אביאל" לחשתי לאוזניה מקווה שלא נזל מפי שום ריר.
"קטלני אחותי" השיבה לאוזני.
"רדו למטה מה נראלכם שכונה זה?!" דין נכנס בצעקות.
"מה דין על הבוקר צעקות? קמת על רגל שמאל נשמה?" אני גורמת לכולם לצחוק.
"יש לכם 10 דק וכולם לסדר היום שלהם!" הוא אמר וכולם המשיכו לאכול.
"פעם אחת תתן לאכול כמו בני אדם וואלה אצלך מגישים את האוכל עד המשרד ולא מקציבים לך זמן אז בחייאת אמאשלך תן" לוטם אמרה והוא יצא במהירות מופרזת.

נכנסנו חזרה לחדר למזלינו התורנות שלנו בעוד כשעתיים אז הלכנו לחדר והתיישבנו על המיטה אני ונטע ולוטם.
"שוב ואת והאינסטגרם שלך עוקבת רק חתיכים" אמרתי לה וזרקתי לה כרית אקראית לפרצוף.
"מההה אוייש נו, בהשוואה לשיר אני לא עושה כלום עם זה ופשוט רק מחרמן לראות יופי כזה" היא מילמלה תוך כדי שמצאה תמונה לוהטת של דורון. "אוח תראו" היא גונחת לעצמה ומראה.
"וואו וואו כןן" אני אומרת לה ומעבירה לה חזרה את הטלפון.
"טוב בנות אני זזה" לוטם אמרה נתנה לי מכה קלה ברגל והתרוממה.
"ביי גירל" השבתי לה.
"נט אני חייבת לספר לך משהו אבל שמרי בסוד באמאשלך" אמרתי לה ולוקחת את ידיה.
"דברי כבר" היא צועקת ומצחקקת.
"רציני שבעי שאת לא תגלי" אמרתי לה והיא עושה את סימן השבועה שלנו.
"התנשקנו"