פרק 24

202 6 11
                                    

פרק 24:
#the_soldier
"אני מפריעה?" אני שומע את קולה של איימי ורואה שהיא עומדת ודמעותיה מנסות לא להתפרץ.
נ.ב איימי:
אני רואה את דין עם אישה אחת שניהם מתנשקים אני מרגישה כאב כל כך חזק בלב רוצה רק לברוח ולשכוח מהרגע הזה.
"לא לימדו אותך לדפוק חיילת?" האישה אומרת.
"וואלה לא באתי להתווכח באתי רק לדבר איתך אבל אני רואה שאתה עסוק אבל תן לי שיחרור ל5 ימים וואלה לא שואלת אותך" אני אומרת ומושיטה יד לדף אישור ממנו.
"איימי הכל בסדר?" הוא שואל ואני מגחחת "הכל נפלא מה" אני אומרת ודמעה נופלת בעיני.
הוא חותם על הדף ואני חוטפת מידו ויוצאת.
" אתה מאשר לילדה כזאת להשתחרר?" רעות שואלת "אל תתערבי בעבודתי ואני מבקש שתלכי בבקשה כי אני בשעות עבודה" הוא אומר ואני יוצאת.
"איימי חכי שניה אני מבקש" הוא אומר ואני מסובבת את פני אליו מבלי להסתכל לעיניו.

"מה דין מה? אני רואה שאתה מסודר והמשכת הלאה אז נפלא לך סבבה" אני אומרת בבכי וידו מנגבת לי אותן.
"רוצה לדעת מי זאת?" הוא שואל "לא מעניין אותי אוקיי וואלה אני לא מרגישה טוב ואני רוצה לנסוע הביתה" אני אומרת ללא סבלנות.
"מה קרה?" הוא שואל מודאג , "רוצה לדעת מה קרה?" אני אומרת בצעקה.
"אבא לילד של הבן שלי שבדרך מתנשק עם פאקינג לא יודעת מי אחרי שאמר שיש לו רגשות אליי" אני אומרת בבכי ומושיטה את בדיקת הריוני.
"מה" פניו משתקקות משוק. דמעות נופלות מעיניו ואני מנסה לנגב לו אותם.
"דין אני בהריון.. זה ממך.. אני ככ מצטערת שזה נופל עלייך זה לא היה צריך לקרות" אני אומרת וקמה לצאת.
"תני לי לעזור לך" הוא מבקש
"למה אתה מבקש לעזור לי?" אני מנענעת את ראשי מצד לצד ביאוש. כל כך עייפה מהיום הזה שאינו מגיע לקיצו.

"כי אכפת לי ממך" אני מנסה להאמין למילים שיוצאות לו מהפה.
"אני רוצה ללכת, אני מעריכה את כל מה שעשית עבורי באמת אבל מעתה והלאה אני אדאג לעצמי" אני מעדכנת אותו.
"איימי" הוא קורא בשמי
"אין לך מישהי בדירה שלך שאתה צריך לספק?" אני תוקפת.

"אני רק מנסה להיות נחמד ולעזור לך ולבן שלנו"
"אל." אני תוקעת אותו "עכשיו אלך"
"נו מה קורה לך?" הוא שואל ולא מרפה.
"מה קורה לי אני אגיד לך בדיוק, היום גיליתי שאני בהריון ובנוסף לזה אני חושבת שאני צריכה לקחת הפסקה מהכל, מהסמים אלכוהול וממך" אני לא מתאפקת ופולטת.
"ממני?" הוא מגחך גיחוך קטנטן.
"כן."
"יודעת מה? את צודקת" התשובה שלו מפתיעה אותי. "אתן לך מרחב, את יודעת היכן למצוא אותי שתצרכי"
הוא מתרחק ומפלס את דרכי החוצה ואני ללא היסוס יוצאת.

אני מכריחה את עצמי להתנתק מכל המחשבות וזורקת את הבדל הסיגריה אל המדרכה ומפלסת את דרכי לבניין המגורים שלי.

אני פותחת את דלת הבניין ועולה באפיסת כוחות במעלה המדרגות וגוררת את רגלי לדלת הדירה אני מגיעה למסדרון הצר בקומה שלי ומפלסת את הדרך לאישה שנראת קצת מאוד שיכורה.

אני מנסה להתעלם ונעמדת מול הדלת הדירה ותוחבת את המפתח אל החריץ הדלת שלי. ללא ספק דין הולך לחגוג את הלילה עם אותה הבחורה שנמרחה עליו במשרדו ונדב עם מאי גולן.
אני שונאת את עצמי שאני מצעסקת בהם במחשבותיי.
אני נכנסת לדירתי ומשליכה את התיק ונעליי לפינה אקראית. בעודי מתהלכת אל חדר השינה שלי, אני פוטשת את בגדי ומשליכה אותם לעבר הארון שלי.
הבגדים נופלים על הריצפה לצד הארון אבל אני לא טורחת ללכת לסדר.

אני צונחת על מיטתי לבושה בבגדי הלבשה תחתונה בלבד. אני מגששת בשידה ומוצאת בדבוק וויסקי שנח לו על השידה אנע מעיפה בעצבים את מכסו ולוגמת ארוכה מהמשקה החריף.

לאחר מספר פעמים של חזרה על הפעולה אני מניחה את הבקבוק חזרה על השידה ומושכת עצמי באפיסת כוחות למצב של חצי ישיבה. אני לוקחת את הפלאפון ונכנסת לווצאאפ לבדיקה אחרונה של ההודעות.
ורואה הודעה מ...

המפקד שליWhere stories live. Discover now