אני רצה מהר ככל שאני יכולה דרך הדשא הגבוה שמגיע מעל לראשי. אני שומעת צעקות מאחוריי, ואני דוחפת את עצמי לרוץ מהר יותר.
ריאותיי עולות ויורדות וליבי פועם בכבדות. אני מסתכלת מאחוריי ורואה ארבע דמויות משיגות אותי באיטיות.
בהלה שוטפת אותי ואני מרגישה דמעות יורדות על פניי. אני מסתכלת קדימה שוב ופוגעת במשהו מוצק.
אני מתנשפת בכבדות מהפגיעה. נשמתי עוזבת אותי, וראשי פוגע באבן.
נקודות שחורות ממלאות את ראייתי, ואני נשארת בהכרה מספיק זמן כדי לצפות בפנים מחייכות של גבר, לפני שהכל משחיר.
****************
עיניי נפקחות, ואני מתנשפת בגלל הכאב העובר בגופי כמעט מיד. אני שוכבת על בטני על גבי שולחן מתכת.
אני מסתכלת סביב ורואה שאני מוקפת בציוד רפואי. גבי וראשי צועקים בכאב, ואני מרגישה תחבושות מלופפות סביב שניהם.
התחבושות מכסות את החזה שלי, כך שכל מה שאני לובשת הם זוג מכנסי כדורסל. אני מרימה את עצמי, רק כדי ליפול חזרה עם צעקה כאובה.
דמעות נופלות על לחיי בגלל השריפה על גבי. אני מסתכלת לאחור באיטיות על גבי החצי חשוף.
יבבה יוצאת מגרוני למראה שתי הנקודות המדממות. מבינה מה הם עשו, אני צועקת.
הדרך לחדרי נפתחת ומספר אנשים רצים פנימה. ידיי מושכות בראשי וצעקותיי הכאובות ממלאות את החדר.
אני בוכה בקול וממשיכה לצעוק עד שמשהו חודר את צווארי, והכל מחשיך שוב.
****************
"למה אני חייבת ללכת ג'ולי?" אני שואלת בשקט. מרימה את מבטי, אני רואה את האישה שדאגה לי מאז שנתפסתי.
"זה כדי לשמור עלייך בטוחה, מתוקה," היא אומרת ברוך.
"יותר כמו כדי לשמור על כל השאר בטוחים," אני ממלמלת. היא נאנחת ומתכופפת קדימה בכיסאה, לוקחת את ידיי בידה.
"אנחנו רק רוצים לפקוח עין עלייך," היא מודה. אני לוקחת את ידיי משלה ונשענת חזרה בכיסא שלי. אני לא יכולה לעצור את הרתיעה היוצאת משפתיי בזמן שגבי שורף מהפגיעה.
"כן, מה שתגידי," אני אומרת ועוצמת את עיניי.
דקות לאחר מכן, המכונית עוצרת, והנהג בא כדי לפתוח את הדלת. הוא לוקח את המזוודה שלי ואני עוקבת אחרי ג'ולי מחוץ למכונית.
בית הספר נראה כמו טירה, עם גפנים גדלים בצדדים, וגינה לא מטופלת. זה אמור להיראות נטוש, במטרה לשמור שבני אנוש סקרנים לא יתקרבו אבל זה אף פעם לא עובד, אז הבית ספר כולו נמצא תחת כישוף הסתרה.
אני משחררת אנחה מדוכאת ומוודאת שהקפוצ'ון שלי מכסה את ראשי, לפני שאני צועדת בכבדות לתוך האקדמיה. כשאני נכנסת, אני שמה לב לנוצות השחורות והלבנות.
דמעות ממלאות את עיניי וידיי מכסות את פי כדי להשתיק יבבה. ג'ולי הולכת לעברי במהירות כדי לנחם אותי.
היא עוטפת אותי בידיה, נזהרת לא לגעת בגב שלי. היא משתיקה אותי בשקט, ואני מנסה לעצור את הדמעות שלא יברחו.
"זה בסדר לוסיאנה, הכל יהיה בסדר, הם בדיוק כמוך כאן," היא אומרת באוזני.
"לא הם לא, יש להם כנפיים."
YOU ARE READING
Angel Academy • אקדמית המלאכים
Fantasyלוסיאנה מורגנסטרן היא ממין נדיר במיוחד, עם אביה מלאך אפל ואימה מלאכית אור, היא בת תערובת. המועצה הגבוה היא קבוצה של מלאכים עוצמתיים המשמשים כמשגיחים בעולם. מבחינתם לוסיאנה היא איום בגלל שיכולותיה הופכים אותה ליותר עוצמתית אפילו מהמועצה, אז הם לוקחים...
