Daddy's Little prince

פרק 2

הצלצול להפסקה הגיע. יצאתי לחצר והתיישבתי על איזו פינה מבודדת בדשא יחד עם ספר קריאה ופרי. מסביבי היו רק כמה מעשנים וזוגות שמתמזמזים ולא ממש רוצים שיפריעו להם. לא באמת חשבתי על ללכת ולנסות לדבר עם מישהו בבית הספר הזה אז העדפתי לברוח לספר שלי. נשאבתי לספר, לא שמתי לב לאף אחד שהיה מסביבי והתרכזתי ממש חזק בעלילה. "דיי! בבקשה, תעזוב אותי בשקט!" שמעתי צעקה והסתכלתי מסביבי כדי לראות מה קרה ולמי. ראיתי ילדה אחת שמנסה ללכת ומישהו אחר שתופס אותה ולא נותן לה ללכת לנפשה. התלבטתי אם לקום ולנסות לראות מה קורה שם אבל לא רציתי להיות זה שנתקע באמצע וזה שנדחף לריבים אז פשוט העדפתי לחכות ולהקשיב בשקט והייתי מוכן לקום ולהתערב ברגע שאשמע שהוא מכריח אותה לעשות משהו שהיא לא רוצה או נוגע בה במקום שהיא לא רוצה. הם המשיכו לריב שם כמו משוגעים, הוא צורח עליה והיא עליו בחזרה עד שהוא תפס אותה מהיד חזק. "תעזוב!" היא ביקשה. "לא!" הוא אמר. "לא אעזוב עד שלא תשמעי את כל מה שיש לי להגיד לך" הוא אמר והיא התעצבנה כל כך. "ביקשתי שתעזוב את היד שלי!" היא ביקשה שוב והוא לא רצה לשחרר את היד שלה. "אני אשחרר כשארצה" הוא צעק עליה והגביר את האחיזה שלו. "ג׳ייק, זה כואב לי ביד, אתה מכאיב לי" היא אמרה וקולה היה שבור ומפוחד. "לא אכפת לי" הוא אמר ואני קמתי על רגליי והתקדמתי לעברם.

עמדתי בצד וקרוב אליהם והבטתי בו תופס לה את היד בחוזקה בזמן שהיא מנסה לברוח, חשבתי שאולי הוא בכל זאת יסכים לשחרר ויתן לה ללכת כמו שהוא אמור לעשות אבל עם כל בקשה שלה ועם כל הבכי הוא רק הגביר את האחיזה הכואבת שלו על היד שלה בלי רחמים. "היא אמרה לך לשחרר לה את היד לא?" אמרתי עצבני, אם יש משהו שאני לא יכול לסבול זה שמתנהגים ככה לאנשים. הייתי כל כך עצבני עד כדי כך שהייתי מוכן לתת לו אגרוף לשיניים. "אל תתערב ילד" ג׳ייק אמר והתקרבתי אליו בעוד צעד. "תשחרר את היד שלה" ביקשתי שוב, מצפצף על מה שהוא ביקש ממני. "אמרתי לך לא להתערב" הוא המשיך להגיד לי ואני מתחתי את החוט עוד קצת, "והיא אמרה לך שזה לא נעים לה שאתה תופס לה את היד בצורה כזאת אז תשחרר" אמרתי והוא שחרר את היד שלה ובא לכיווני עצבני. "מה אתה בכח רוצה מכות?" ג׳ייק התקרב אליי וניסה לאיים עליי. אני לא מפחד לריב איתו אבל אני יודע שזה לא יהיה טוב אם אריב איתו. "אולי אתה צריך לקבל מכות על היחס המזעזע שלך" אמרתי, שחחרתי את מה שלא יכולתי להחזיק בפנים עוד מרוב שאני כועס, ולא רק עליו. פתאום הרגשתי כאב חד בחזה שהגיע מהידיים שלו וכמעט גרם לי לעוף אחורה.

אגרתי את כל העצבים שלי והתקבעתי במקום שלי. "לך תבכה לאימוש" הוא הוסיף על המכה שלו ואני, איבדתי את העשתונות, כל טיפת רוגע שהייתה בי, נעלמה ונשארתי עם עצבים. אגרתי את כל העצבים שלי ליד והעפתי לו בוקס היישר אל הפנים. הוא חטף שוק מהעוצמה ולקח צעד אחורה. "בן זונה! זה הסוף שלך!" הוא הכריז והחזיר לי באגרוף אל הבטן שהוביל אותי לתת לו בעיטה לרגל וכך המשכנו ללכת מכות עד שהילדה שעד עכשיו עמדה בצד ולא התערבה, נכנסה והפרידה בינינו. "מה יש לכם, ג׳ייק! נו מה אתם תינוקות?" היא שאלה כועסת ותפסה את היד שלי. ג׳ייק הלך אחורה קצת וניגב את הגבה שלו ואני הרגשתי טיפת דם שיצאה מהאף שלי וזלגה אל כיוון השפה. "אז ככה זה עכשיו? קצת קשה לך לדבר איתי ואת מביאה איזה אידיוט אחד שיריב איתי במקומך?" ג׳ייק שאל פגוע והתקרב אל הילדה, "עוד לא הבנת שאני אוהב אותך? אני לא יכול שניפרד ככה" הוא הוסיף והיא הסיטה את מבטה ממנו. "ג׳ייק" היא אמרה ברכות ועיניו נישאו אליה. "בבקשה ממך פשוט תעוף מפה" היא אמרה ועיניו נעשו כאובות וכועסות. "תעוף!" היא צעקה עליו כשהוא לא זז. "הכל בגללך אם לא הבנת את זה עדיין, אני כבר לא יכולה לחיות יותר כשאתה בחיים שלי אז פשוט תצא מהחיים שלי כבר!" היא צעקה עליו. "רק שתדעי שאת היית האהבה הראשונה שלי והיחידה שבאמת אהבתי אותה" הוא אמר והוא הלך משם מושפל. נותרנו שם רק אני והיא.