נקודת מבט כללית:
ג'ונגקוק פתח את החלון של מכוניתו והסתכל על אותו אדם.
"ג'ון ג'ונגקוק?" אותו אדם שאל.
"כן, את לא...?" ג'ונגקוק שאל ונעצר.
"כן, אני המלצרית אם זה מה שחשבת" האישה אמרה בחיוך קטן.
"כן, זה מה שחשבתי, אבל למה את פה? לא שילמנו את כל הכסף?" ג'ונגקוק שאל וכבר התכונן להוציא את הארנק.
"לא לא, שילמתם הכל ואפילו יותר מזה" היא עצרה אותו מהר ואמרה.
"שילמו טיפ?" ג'ונגקוק שאל בעיקר את עצמו.
"ג'ימין שילם טיפ?" הוא שאל את טאהיונג.
"אני לא מאמין עליו, לפחות היה נותן לי לשלם את הטיפ" ג'ונגקוק הוסיף.
"עזוב אותו, פשוט תגיד תודה, הוא גם ככה היה רב איתך עד שהיית מוותר" טאהיונג אמר צחקק.
"טוב, זה נכון" ג'ונגקוק אמר, צחקק גם והפנה את ראשו למלצרית שעמדה מחוץ למכונית.
"אז למה את פה?" הוא שאל אותה בחיוך קטן.
"רציתי להגיד לך ששכחת את הטלפון שלך על השולחן במסעדה" היא אמרה בחיוך.
ג'ונגקוק לא הבין, הוא חיפש את הטלפון שלו עליו ובמכוניתו.
המלצרית הגישה את הטלפון שלו במהירות והוא הסתכל עליה.
"או, תודה רבה, אני לא מאמין ששכחתי את הטלפון שלי" ג'ונגקוק אמר ולקח מידה את הטלפון.
"את ממש חמודה, הטלפון זה הדבר הכי חשוב לי, בלעדיו אין לי דרך לתקשר עם העולם וגם כל המספרים של האנשים שאני עובד איתם ו-" "קוקי, אני חושב שהיא הבינה" ג'ונגקוק הוסיף וטאהיונג קטע אותו עם פרצוף קצת כועס ושילוב ידיים.
"אה אוקיי, סליחה" ג'ונגקוק אמר וצחקק.
"זה בסדר ובבקשה" היא אמרה בחיוך גדול.
"טוב, אני צריכה ללכת יש לי עבודה, להתראות" היא הוסיפה.
"להתראות" ג'ונגקוק אמר והיא הלכה.
הוא סגר את חלון רכבו והתחיל לנסוע לכיוון הבית.
עברה רבע שעה שבה היה רק שקט, ג'ונגקוק לא הבין למה והוא הפנה את ראשו לטאהיונג.
הוא ראה אותו נשען על החלון עם ראשו ומסתכל על הדרך במבט כועס.
"טאה, קרה משהו?" ג'ונגקוק שאל לאחר שהחזיר את מבטו לכביש.
"לא" טאהיונג ענה במהירות.
"אתה בסדר?" ג'ונגקוק שאל.
"כן" טאהיונג ענה.
"אתה בטוח?" הוא שאל שוב.
"כן" טאהיונג ענה וג'ונגקוק הבין שקרה משהו.
YOU ARE READING
הצלת את חיי 2
Fanfictionקים טאהיונג וג'ון ג'ונגקוק מסתדרים כמו תמיד, האהבה שלהם ממשיכה לגדול מיום ליום. הזוגות האחרים גרים אחד ליד השני ומתנחלים במיוחד אצל טאהיונג וג'ונגקוק. מה יקרה אם הדבר הכי גרוע יחזור לחייו של ג'ונגקוק? דבר שלא חשב עליו בכלל מאז שטאהיונג היה איתו. משם...
