*בואו נדבר שנייה על התמונה למעלה☝🏻
מה נראה לך שאתה עושה ג'ון ג'ונגקוק???
אוכל ענבים בלעדיי???
פשוט לא ייאמן*
*ועכשיו בחזרה לפרק*
נקודת מבט כללית:
"א-אני מצטער, א-אני צריך ללכת" ג'יניונג אמר ליונג ונשק ללחיו.
הוא עבר את כולם והסתכל על ג'אהיון בעיניים.
הוא השפיל את ראשו, פתח את דלת הבית ועמד לצאת, אך לפני שהספיק יד תפסה את ידו.
הוא הסתכל אחורה בעיניים דומעות לפרצופה של ג'אהיון שהחזיקה בידו.
גם היא דמעה והתכוונה לדבר, אך שום קול לא יצא מגרונה.
ג'יניונג שחרר את ידו מידה וברח מהבית בריצה.
הוא התחיל לרוץ ברחוב והתרחק מהבית שבו נמצאת אותה אחת שגרמה לו לדמוע.
לפתע הוא נמשך בידו לתוך חיבוק חם ואוהב.
הוא עצם את עיניו ולא פתח אותן, הוא ידע מי זאת, אבל לא רצה לראות אותה.
הוא לא החזיר לה חיבוק, אבל נתן לה לחבק אותו.
לאחר דקה היא שחררה את החיבוק והסתכלה עליו.
הוא פתח את עיניו והם הסתכלו אחד על השני בעיניים דומעות.
"איפה היית? חשבתי שמתת" ג'יניונג לחש.
"אני מצטערת..." ג'אהיון לחשה.
"איך את יכולה להצטער על דבר כזה? את ברחת!" ג'יניונג הגביר את קולו וגרם ליבבה לצאת מפיה של ג'אהיון.
ג'אהיון נפלה על ברכיה, קברה את פניה בתוך ידיה ובכתה בקול.
"אני כל כך מצטערת, אני לא יכולתי לחזור, הייתי חייבת שתחשוב ככה" היא אמרה והמשיכה לבכות בקול.
"מה?" ג'יניונג שאל לא מבין והתכופף לכיוונה של ג'אהיון.
"ת-תן לי להסביר לך הכל" ג'אהיון אמר והרימה את ראשה.
"בסדר, תסבירי" הוא אמר ברכות.
" א-אבל לא כ-כאן" היא אמרה והסתכלה לכל כיוון כדי לראות שלא עוקבים אחריה.
ג'יניונג לא הבין מה היא עושה והסתכל גם הוא מסביב.
"בוא..." היא לחשה לו, קמה ממקומה ומשכה בידו לכיוון הבית.
כשנכנסו לבית, כולם קמו מהספה שהתיישבו עליה וחיכו להם בקוצר רוח לדעת מה קרה.
"ג'יניונג, בוא שנייה" יונגי אמר וג'יניונג הסתכל על ג'אהיון שקיבל הסכמה שזה בסדר.
YOU ARE READING
הצלת את חיי 2
Фанфикקים טאהיונג וג'ון ג'ונגקוק מסתדרים כמו תמיד, האהבה שלהם ממשיכה לגדול מיום ליום. הזוגות האחרים גרים אחד ליד השני ומתנחלים במיוחד אצל טאהיונג וג'ונגקוק. מה יקרה אם הדבר הכי גרוע יחזור לחייו של ג'ונגקוק? דבר שלא חשב עליו בכלל מאז שטאהיונג היה איתו. משם...
