פרק 32 - החלפה

658 50 76
                                    

נקודת מבט כללית:

ג'ונגקוק ניסה לעבוד כהרגלו, אך המחשבות על טאהיונג ועל איך הוא מרגיש, לא עזבו את ראשו וגרמו לו לא להתעסק בעבודתו.

לפתע הטלפון החל לצלצל וג'ונגקוק התעלם, לאחר כדקה הצלצול הפסיק וג'ונגקוק המשיך לחשוב על טאהיונג.

לא עברו עשר שניות והטלפון צלצל שוב, ג'ונגקוק שוב לא ענה והטלפון הפסיק לצלצל.

ג'ונגקוק חשב שאם זה חשוב כל כך, אותו אחד שהתקשר, יתקשר שוב.

שוב לא עברו עשר שניות הטלפון החל לצלצל שוב, ג'ונגקוק הרים את הטלפון בחוסר סבלנות וקצת כעס על האיש הלא ידוע שהפריע לו לחשוב על טאהיונג.

ברגע שהסתכל על שמו של טאהיונג מופיע על מסך הטלפון, הוא הרים את הטלפון וענה במהירות.

"הלו?" ג'ונגקוק אמר בקול מלא ביטחון לטלפון וניסה להשמע עסוק מעט.

"ג-ג'ונגקוק?" טאהיונג שאל בחשש וניסה להשמע מלא ביטחון בדיוק כמו ג'ונגקוק.

"כן טאהיונג?" ג'ונגקוק שאל וכמעט שבר את מסכה הקרה בגלל קולו העדין והחושש של טאהיונג.

"ג-ג'ונגקוק, א-אתה עסוק?" טאהיונג שאל, מצד אחד, הוא לא רצה להפריע לג'ונגקוק, אך מצד שני, הוא רק רצה לגרום לו לבוא אליו, בדיוק ברגע זה.

"למה? קרה משהו?" קולו של ג'ונגקוק נשאר אדיש, אך עדיין נשמעה טיפת דאגה בקולו שאפילו טאהיונג לא שם לב.

"א-אני… כ-כואבת לי הבטן ואני לא יכול לקום לשירותים, א-אתה יכול לבוא לעזור לי?" טאהיונג שאל עם טיפה חשש בקולו מהפחד שג'ונגקוק לא יסכים.

מהצד של ג'ונגקוק זה היה יכול להישמע כמו ניצול, אך ג'ונגקוק לא חשב כך, הוא ידע כמה טאהיונג סובל והוא גם ידע שהסבל הזה נגרם בגללו, הוא לא יכל להגיד לא לטאהיונג.

"אה אוקיי, אני כבר בא" ג'ונגקוק אמר בקולו הרגיל, הייתה לו שמחה בלב שטאהיונג בחר לבקש ממנו עזרה ולא מאחרים, הוא לא יכל לראות את החיוך הגדול שנמרח על פניו של טאהיונג כשאמר שהוא בא.

"אוקיי ביי" טאהיונג אמר וניסה לא להשמיע את ההתרגשות בקולו.

"ביי" ג'ונגקוק אמר במהירות וניתק.

לאחר שהשיחה התנתקה, טאהיונג הניח את הטלפון בשידה, חייך חיוך גדול וניסה להישאר כמה שיותר רגוע.

בזמן הזה ג'ונגקוק החל לארגן את דבריו כדי שיוכל לחזור הביתה ולעזור לטאהיונג.

לפתע ג'ימין נכנס למשרדו של ג'ונגקוק עם חבילה ענקית של מסמכים והניחם על השולחן שגם ככה היה מלא במסמכים אחרים.

"ג'ונגקוק, התקשרו מקודם מהחברה שמשתפת איתנו פעולה, הם אמרו שהם צריכים את המסמכים האלה מלאים עד מחר בבוקר" ג'ימין אמר בזמן שהסתכל על מבטו של ג'ונגקוק שהפך ממבולבל למופתע.

הצלת את חיי 2Where stories live. Discover now