פרק 30 - למה?

666 54 47
                                    

נקודת מבט כללית:

ג'ונגקוק נפל על ברכיו והרים את ראשה של איירין, שנפלה על הרצפה מחוסר כוחות בגלל פגיעת הכדור בחזה שלה, קרוב מאוד ללב.

"איירין… למה? למה עשית את זה? למה הגנת עלי?" ג'ונגקוק שאל כשדמעות החלו לרדת במורד לחייו.

"כי… א-אני עדיין אוהבת א-אותך ג'ונגקוקי, ת-תמיד אהבתי אותך, א-אבל לא הייתה ל-לי דרך להראות ל-לך את זה…" איירין אמרה בגמגום מהכאב וכיווצה את פניה.

"איירין, אל תדברי, אני יודע שכוא-" "ז-זה בסדר, א-אני חייבת ל-להסביר" היא קטעה את ג'ונגקוק שחשב טיפה והנהן באיטיות.

"א-אני תמיד רציתי ל-לחזור אלייך, י-ידעתי שהכאבתי לך, א-אבל אחרי מה שאבא ש-שלי עשה לא-מא שלך-" היא נקטעה כשגניחת כאב יצאה מפיה כשהרגישה כאב חד בחזה שלה.

"-פחדתי, ל-לא רציתי שהוא י-ימשיך לפגוע ב-במשפחה שלך, א-אז התרחקתי" היא המשיכה את דבריה ונשמה עמוק, אביה הסתכל מהצד ושמע את כל מה שבתו היחידה והאהובה שלו אומרת, מי היה מאמין שבוס של מאפיה חזקה יזיל דמעה...

"תמיד הייתי מ-מסתכלת עלייך מהצד ו-ואפילו באותו היום ש-שפגשת את ט-טאהיונג, ע-עקבתי אחרי כל מה שעשיתם, ה-התגעגעתי לימים ש-שהיית שלי, אבל היום, א-אתה כבר של מישהו אחר ואני מ-מתחרטת עד עכשיו שלא נלחמתי ב-באבא שלי וויתרתי עלייך מהר מ-מדי" איירין סיימה דבריה והרימה את ידה הימנית ללחיו השמאלית.

"ב-בבקשה אל תבכה, ע-עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות, ל-לא היה מ-מגיע לך למות, כל מה שרציתי היה שתסלח לי ע-על מה שעשיתי לך ב-בעבר" היא ניגבה את דמעתו וליטפה את לחיו.

"א-אתה סולח ל-לי, ג'ון ג'ונגקוק?" ידה החלה לאט לאט לאבד את כוחותיה וליפול לרצפה, עיניה החלו להעצם וראשה נפל לצד.

"איירין? איירין?! איירין תתעוררי!!! כן, אני סולח לך!!! איירין בבקשה תתעוררי, אני סולח, בבקשה…" ג'ונגקוק בכה וצרח, הוא התכופף קדימה וחיבק את גופה של איירין שכנראה כבר ללא רוח חיים.

הוא בכה לתוך צווארה, אך במהירות עף הצידה כשאביה של איירין דחף אותו וניער את ביתו.

"איירין, אייריני שלי, תתעוררי… תביאו ציוד רפואי עכשיו!!!" אביה ניסה להעיר אותה ללא הצלחה וצעק על אנשיו בפקודה, שכבר לא נראתה כל כך מאיימת כשהסתכלו על פניו שהיו עם דמעות וקולו היה מעט צרוד מבכי.

"תעופו מפה... תעפו מפה לפני שאני אתחרט... לכו!!!" קאנג דאה צעק בכל כוחו על בני הזוג והחברים שנבהלו מצעקו ורצו לדלת, רק רצו לברוח משם, אך ג'ונגקוק נשאר על הרצפה ולא זז, הוא התקדם לעברו של קאנג דאה והתיישב לידו.

"צ'וי קאנג דאה, אני יודע… אני יודע שאתה שונא אותי, אבל אני חייב לבקש טובה" ג'ונגקוק אמר בהתחננות כשישב על ברכיו מול קאנג דאה שפתח את עיניו בהפתעה.

הצלת את חיי 2Where stories live. Discover now