הצלת את חיי 2

פרק 24 - תעזוב אותי

*לא להפעיל את השיר עדיין*

נקודת מבט כללית:
"קים טאהיונג!!!" ג'ימין צעק לטאהיונג בזמן שרץ אחריו והתנשם בכבדות.

"טאהיונג!!! חכה!!!" ג'ימין צעק, הצליח לעקוף אותו ונעמד מול טאהיונג שנעצר עם ראש מושפל וידיים בכיסים.

"טאהיונגי, תרים את ראש שלך" ג'ימין אמר לאחר שהסדיר את נשימתו.

"תעזוב אותי ג'ימין" טאהיונג אמר ושמעו את המחנק בקולו.

"בבקשה טאהיונג, תסתכל עלי" ג'ימין אמר בכמעט התחננות, גרם לטאהיונג להרים אל ראשו ולהסתכל בעיניו.

עיניו של טאהיונג היו אדומות ודמעות יבשות היו על לחייו, פרצופו היה אטום ושום הבעה לא נראתה על פניו.

ג'ימין החליט אפילו לא להתחיל לדבר, הוא התנפל על טאהיונג בחיבוק מנחם שהבהיל אותו טיפה, אך לאחר שתאפס על עצמו החזיר לו חיבוק.

"אני כל כך מצטער טאהיונגי..." ג'ימין לחש והצליח לשבור את המסכה של טאהיונג.

יבבות קולניות יצאו מפיו של טאהיונג והדמעות החלו לרדת בזרמים לא פוסקים.

חיבוקו התחזק עם הכאב לב שהרגיש וידיו התקמצו לאגרופים, ביניהן חולצתו של ג'ימין שנכלאה בין אצבעותיו.

"כל כך כל כך מצטער" ג'ימין הוסיף ודמעה יצאה מעיניו.

טאהיונג שיחרר את חיבוקם לאחר שנרגע והסתכל על ג'ימין.

"א-אני צריך ל-ללכת" טאהיונג אמר בגמגום.

"לאן? אין לך לאן, אתה רוצה לבוא אלי? תוכל להיות אצלי כמו הפעם הקודמת שרבת עם ג'ונג-" ג'ימין נעצר כשקלט מה אמר ופער את עיניו.

"סליחה טאהיונגי, לא התכוונתי להזכיר את זה, סליחה סליחה סלי-" "זה בסדר" טאהיונג קטע את ג'ימין והשפיל את מבטו.

"תודה על ההצעה, אני אשמח להיות אצלך, אבל אני רוצה קודם כל להסתובב קצת בעיר, לבד" טאהיונג אמר והדגיש את העובדה שהוא רוצה להיות לבד.

"אבל טאהיונגי-" "אל תדאג ג'ימיני, אני לא אחזור מאוחר" טאהיונג אמר לג'ימין בחיוך קטן ומזוייף.

"ב-22:00 אתה אצלי, אם אתה הולך עכשיו והשעה 19:00 אז יש לך 3 שעות, הבנת?" ג'ימין קבע לטאהיונג שעת עוצר ושאל ברצינות.

"טוב אמא, 22:00 אני אצלך" טאהיונג אמר.

"איכס, מי אמא שלך בכלל, אם הייתי אמא שלך ממזמן הייתי שם אותך בבית יתומים יא מכוער" ג'ימין אמר ושילב את ידיו.

טאהיונג גלגל את עיניו, עקף את ג'ימין והחל בהליכה בעיר.

"מה זה?! הלכת בלי להגיד שלום?!" ג'ימין שאל בהלם מהתנהגותו הלא מכבדת של טאהיונג.