דפיקות הדלת ההיסטריות, שנשמעו בדירתו העירו אותו משינתו העמוקה והמתוקה שהוא בדיוק הגיע אליה. הוא התעורר שפוך, כשערו מבולגן ועין אחת מנסה בכל המאמצים להשאר פקוחה, וכשהוא מתהלך בהליכה מתנדנגת לדלת של דירתו.
הוא לא מבין את פשר הדפיקות העוצמתיות והוא מוציא כמה קללות מתוך פיו כשהוא נעמד ליד הדלת, וגורר את עצמו להציץ אל תוך העינית של הדלת. דרך העינית הופיעה מסכה מבהילה של האיש מסרט הצעקה, מהצד השני של הדלת, שההקפיצה את ליבו עד המוות.
'מה לעזאזל?' הוא פלט בקול נמוך. הוא הזיז את ראשו לאחור במהירות, ובמקום להתנהג באמיצות, הוא נעל את הדלת גם במנעול השני, ומתעלם לחלוטין מדפיקות הדלת שלא חדלו.
'ג'ון ג'ונגקוק! תפתח את הדלת המזורגגת הזאת לפני שאני אשבור לך אותה, ואמשוך אותך מהשיער.' קול מבועתת ולא ברור נשמע הצד השני.
עיניו של ג'ונגקוק נפערו, הוא שפשף אותן בכובד, 'אמא?' הוא שאל הפעם בקול רם ומפוחד, כשהוא נצמד לדלת.
'כן, זאת אמא שלך, שבאה לגרור את הילד השלה לאימונים באמצע הלילה כי היא התגעגעה לפינוקיו הביישן שלה.' הקול המבועתת הצליח להתבדח בשעה כה מאוחרת.
'מה אתה דפוק? אתה חושב שלאמא שלך כל כך משעמם בלילה שהיא באה לבדוק מה עם הבן שלה? אני בטוחה שיש לה חיי לילה סוערים לדאוג להם.'
'וזאת סון מי! תפתח את הדלת לפני שכל השכנים יהיו ערים ויזמינו משטרה!' היא צעקה בחוסר סבלנות.
אני פותח את הדלת בסערה, 'תגידי לי השתגעת?' צעקתי עליה, כשאני מתבונן בה, בתדהמה.
היא מורידה את המסיכה המלחיצה, 'אולי קצת.' היא השיבה בגיחוך, מנערת את שיערה הארוך, ונכנסת על דעת עצמה אל תוך דירתי כשהיא דוחפת אותי עם כתפה. אני עוקב אחרי דמותה, בהלם. 'השעה כבר אחרי חצות. אני מבין שאין לך חיים ולא בא לך לישון, אז באת להציק לי? לא מספיק אני סובל ממך גם ככה במשך היום,אז גם עכשיו את צריכה להופיע אצלי בבית, באמצע הלילה?' תקפתי אותה בעצבים.
היא מזיזה את ראשה מצד לצד, וניגשת אל המטבחון הצר שבדירתי, ובנינוחות למדי לוקחת כוס ומוזגת לעצמה מים. נותנת לעצמה להרגיש יותר מדי נוח בבית שלי. מה שלא מצא חן בעיני בכלל.
היא מסתובבת אלי, כשערה פזור, ושכל בגדיה היו בצבע ירוק זית, מרגיש לי שהיא באה אלי בגישה לוחמנית מדי בשעה כזאת מאוחרת. 'תפסיק להתבכיין, פינוקיו.' היא אמרה בקלילות למדי, לא מתרגשת כלל מהתפרצותי. 'אתה לא רוצה לנסות קצת משהו אחר ממה שעבדנו עליו בשבוע האחרון?' היא שאלה בפיתוי קל ובמסתוריות. היא הרימה את גבתה, כשהיא לגמה באיטיות את המים אל תוך גרונה, ולא מורידה לשניה את מבטה מדמותי.
אני פורע את שערי, 'את חייבת טיפול. יש אנשים שזקוקים לשינה, חולת נפש!' צעקתי עליה, משתגע מהביטחון המופרע שלה, ומהיערנות האדירה שיש לה.
YOU ARE READING
SuperHero ○ J.jk, K.sj
Fantasyג'ונגקוק הוא בחור רגיל. הוא עובד כליצן בחצי יום ובחצי השני מבזבז את זמנו בכותלי חדרו. מגיל צעיר, הוא אהב לקרוא ספרי קומיקס, ולפעמים הוא היה לוקח מחברת אקראית בבית ומשרבט כל מיני ציורים בין אם זה גיבורי על ובין זה מפלצות או סתם דברים אקראיים. -בהפסקה...
