0.4

119 12 9
                                    




׳את מוכנה להפסיק לעקוב אחרי כמו איזה כלב נטוש?׳ סיננתי, מבלי להעיף מבט אליה.

׳יפיוף!׳ היא צעקה, בהתנשפות, מנסה לעמוד בקצב הליכה המהיר שלי. ׳אני כאן בשבילך, אז תפנים ותתמודד. והאם הרגע, ניסית לרמוז שאני דומה לכלב?׳ היא רטנה בטון ילדותי.

גלגלתי את עיני, ׳ואו אני בהלם שהצלחת לקלוט כל כך מהר.׳ זלזלתי בלי בושה. ׳ותפסיקי להשתמש בכינוי הזה. זה נשמע מטריד כשזה יוצא מהפה של מישהי זרה.׳ הזעפתי את פני, וכמעט הקאתי את נשמתי.

׳נוח לי עם הכינוי. אז תתחיל להתרגל, כי אתה הולך לשמוע אותו הרבה בתקופה הקרובה .׳ היא קרצה, מתעלמת מעקיצה שלי לחלוטין. ׳ועכשיו ברצינות, אל תגרום לי לרדוף אחרייך כל יום, כי אני אעשה את זה, בלי שום בעיה. אז החלטה בידייך.׳

אני מתבונן בה בפה פעור, ומצטמרר מהמחשבה לבלות איתה יחד. ׳מעולה. זה לא שאת משאירה לי ממש ברירה אחרי שאחיך דפק אותי עם הכוחות על או מה שזה לא יהיה.׳ רטנתי בזעם.

היא משכה בכתפיה, מעבירה את ידה אל שיערה האסוף שמתנודד מצד לצד, ועיניה נעשו מרוצות מרגע לרגע. ׳נכון, אין לך ממש ברירה.׳ היא ענתה בפשטות.

ואיכשהו, מצאתי את עצמי תקוע בין פרחחית פטפטנית, שמלמדת אותי איך לשלוט בגוף שלי.

ותאמינו לי,
הסיוט רק מתחיל.

---

ישבתי על הספה שעדיין הייתה עוד שלמה, וששימשה אותי בימים אחרונים גם כמקום לישון, לאחר שאת המיטתי שבחדרי, שברתי. והמיטה החדשה שהזמנתי תגיע רק בסוף החודש. נהדר, לא כך?

התרווחתי על הספה, מביט על המחברת השרבוטים שלי לאחר שכמה ימים לא נגעתי בה. והמחשב הנייד הסדוק נח על הספה גם כן, ואני צופה במייל הפתוח שהגיע אלי מחברת אנימציות מוכרת.

שוב סירוב ושוב אותו טיעון שחוזר על עצמו. הדמויות שיצרתי מגניבות אבל זה לא מספיק בשבילם. זה נראה עבורם לא מקצועי עדיין לשימוש, וכמובן שהם ממליצים לי ללכת ללמוד ולצבור ניסיון בתחום העיוני של העולם הסרטים המצוירים כך שהעבודה המעשית שלי בסופו של דבר תוכל להשתפר ולהניב תועלת עבורם. אם כמה שהייתי רוצה לעזוב הכל, וללכת ללמוד, זה לא אפשרי. לפחות לא בזמן הקרוב.

לגור לבד זה לא קל, במיוחד כשאתה מנסה להיות עצמאי ולא לבקש עזרה מההורים. ההוצאות לא קטנות, ולא לדבר על העניין החדש שצץ בגלל סוקג׳ין, הארור הזה.

הצלצול הטלפון קטע את המחשבות ששקעתי בהם, ואני מפנה את מבטי אל ההצג של הטלפון. מספר לא מוכר צלצל, ולאחר שהטלפון הנייד לא הפסיק להרעיד, עניתי בחוסר רצון.

׳כמה זמן לוקח לענות! עוד שניה התייבשתי כאן. זה ממש לא יפה, גיבור על!׳ קולה של המטרידה נשמע מהצד שני של הטלפון, ואני הוצאתי אנחה כבדה.

SuperHero ○ J.jk, K.sjWhere stories live. Discover now