טעות במספר

16

צ׳אני שלי:
פארק ג׳ימין!

את/ה:
מה עשיתי???

צ׳אני שלי:
מה ראיתי בחדשות אתמול??? התעלפת על הבמה?

את/ה:
כן, סליחה שלא הודעתי לך.

צ׳אני שלי:
אז נתת לחדשות לספר לי? כדי שאני אמות מדאגה?

את/ה:
אעאע אני מצטעררר לא היה לי זמןןןןן

צ׳אני שלי:
איך אתה מרגיש עכשיו? ואיך זה קרה?

את/ה:
אני בסדר. יותר מדי חזרות ביום אחד ושכחתי לאכול.

צ׳אני שלי:
מה זה שכחתי לאכול? אתה חוזר להרעיב את עצמך, פארק ג׳ימין?

את/ה:
לא לא. בסך הכל שכחתי לאכול בגלל שהיום היה כל כך עמוס ונשארתי עוד קצת בשביל להתאמן על הקטע שלי ולכן לא הלכתי לאכול עם האחרים. אני מצטער, אני אחזור לאכול מסודר, מבטיח.

צ׳אני שלי:
שתית משהו לפחות?

את/ה:
אני מחובר לאינפוזיה. אפשר להגיד שאני שותה כל הזמן...

צ׳אני שלי:
אתה חושב שזה מצחיק להבהיל אותי למוות?

את/ה:
סליחה, אני תמיד ציני במצבים רציניים.

צ׳אני שלי:
אל תמות לי, בסדר? אני צריכה את הילד שלי בחיים.

את/ה:
מבטיח לך שהילד שלך ישרוד כל דבר שהחיים יעמידו בפניו רק בשבילך.

צ׳אני שלי:
מה זה עוזר לי שאתה מבטיח? אני צריכה שהוא יבטיח.

את/ה:
עכשיו את זאת שצינית.

צ׳אני שלי:
כן זה קורה לי לפעמים.

את/ה:
אני אוהב אותך גם ככה.

צ׳אני שלי:
למה אתה כזה מתוק?

את/ה:
אני מתוק בשבילך ;)

צ׳אני שלי:
לך לישון. מאוחר.

את/ה:
טוב תתעלמי, שנינו יודעים שאת צורחת בהתרגשות עכשיו.

צ׳אני שלי:
לישון ג׳ימין! אתה צריך כוח בשביל להמשיך להופיע. אם התעלפת על הבמה זה אומר שלא ישנת ואכלת מספיק. אז עכשיו אתה הולך לישון, מחר אני אדאג שתאכל.

את/ה:
כן בייב ;)

את/ה:
לכי לישון גם את, תישני טוב.

את/ה:
אה דרך אגב, אני חוזר מחר בצהריים לסיאול. ניפגש?

סוף.

הודעה!!

עוד כמה שעות אני מעלה סיפור חדש שנקרא 'הבחור הכי יפה' על באמבאם ויוגיאום מגוט7. תקראו ותגיבו לי מה אתם חושבים, מקווה שתאהבו.