הביתה - לרגע 2

הביתה - פרק 11: אמת או חובה

פרק 11: אמת או חובה

אני צריך לדבר איתך, הוא אמר, ועכשיו עברה כבר שעה של נסיעה, והם יושבים אחד ליד השני באוטובוס, ואף אחד לא אומר מילה.

"גיא," פתחה הילה לבסוף, אחרי שהעבירה בראשה בפעם המליון כל דבר שעשתה ויכול היה לגרום לגיא לכעוס עליה ולא מצאה דבר, "אם אין לך מה לומר, אני יכולה ללכת אל שובל? היא צריכה שמישהו יהיה איתה – "

גיא קטע אותה בבת-אחת. "אביתר עם שובל, למקרה שלא שמת לב," אמר בקור. עיניו הכחולות השתקפו בחלון האוטובוס שבו נעץ מבט. הוא שתק כמה זמן. הם חלפו על פני הכינרת. "הוא בא לחדר אתמול..." סיפר גיא לפתע, ופיו היה יבש מאוד פתאום, "אחרי שאני וכמה חבר'ה... קצת שתינו. והוא כעס עליי כי את חיפשת אותי או משהו, ואני סתם שתיתי. הוא אמר שדיברת אתו, שהוא בא איתך לחפש אותי."  אמר, ועכשיו הביט בה ברצינות.

הילה החזירה לו מבט. היא הכירה את גיא וידעה שעכשיו היא אמורה להבין מה עשתה לא בסדר, וחשבה על השיחה ההיא עם אביתר אתמול בערב... אבל אביתר הבטיח לא לספר... "מה – על – על מה שאבא שלי אמר?" היא כיווצה את גבותיה בחשד.

גיא המשיך להסתכל עליה במבט חודר. "אני לא יודע," אמר בשקט, "אם לא שמת לב, את דיברת על זה עם אביתר, לא אתי." עקץ.

איה. "זה פשוט הציק לי הרבה זמן," הילה ניסתה לדבר על זה כאילו זה לא עניין גדול, "הייתי צריכה לשתף מישהו – "

"אין לי בעיה שתשתפי," קטע אותה גיא שוב, "אבל למה אתו? למה את מספרת למישהו שאת יודעת שאני לא בדיוק מחבב על מערכת היחסים שלנו? למה את מדברת על זה עם אביתר ולא אתי? לא מגיע לי לדעת?" הוא היה כל כך מתוסכל, והיא התחמקה מלתת תשובות.

הילה נשכה את שפתיה. "הוא פשוט היה שם, גיא," אמרה, לא יודעת איך להסביר. "כשחיפשתי אותך, וקצת נעלבתי שלא באת לחפש אותי, אז פשוט שפכתי הכול. לא... לא ממש חשבתי עליך באותו הרגע."

"לא באתי לחפש אותך?!" גיא נעץ בה מבט המום, "הילה, עשיתי פאקינג שלושה סיבובים בכל האכסניה הזאת רק בשביל לחפש אותך, ולא מצאתי. ואחר כך אביתר מגיע לחדר ואומר שאת חיפשת אותי, ולא רק שחיפשת אותי, אלא חיפשתי אותי אתו!"

"אנחנו רק ידידים, אלוהים!" הילה הייתה מותשת מהשיחות האלה, "תפסיק, גיא, אף אחד לא מנסה לגנוב אותי ממך. שיתפתי אותו בתור ידיד קרוב שלי, כמו שהייתי משתפת את איתן או שובל." ניסתה לשכנע.

גיא נשף אוויר. "לא זה מה שמפריע לי," אמר. "למה לא דיברת על זה אתי?" הוא הפנה אליה את פניו. "למה לא אמרת לי שאני 'משתלט על מערכת היחסים שלנו', לא נותן לך להיות עצמאית, שאת חושבת אם כדאי לך לצאת אתי בכלל, שאת חושבת שאני דפוק וטיפש, שאת מושפעת מהדעות הסטריאוטיפיות של ההורים שלך – " הוא ירק את המלים, עצבני בעליל. גיא לא היה טוב במיוחד בלהסתיר דברים בפנים. הוא נהג לשלוח החוצה כל דבר שחלף בראשו.