פרק 21: אני עדיין כאן
"אז מה אתה אומר?" שאל גיא בנימה עניינית, והעביר את שפופרת הטלפון לאוזן השנייה.
עידו היסס. "אני לא בטוח שלכולם יש את האפשרות להרשות לעצמם טיסה לפריז עכשיו, גיא," מלמל.
"שטויות," אמר גיא מיד, "לי ולהילה בטוח יש, ואני די בטוח שגם לשובל, וגם אתה, לא?"
"אנחנו כן יכולים," אישר עידו, "אבל מה עם שחר ואמיר? אתה יודע שהמצב הכלכלי של אמיר לא משהו עכשיו, כשהם צריכים לשלם כל כך הרבה על הטיפולים של אח שלו בבית-החולים, וגם שחר – איך היא תבקש מההורים שלה חמשת אלפים שקל לטיסה אחרי שהיא לא דיברה איתם חצי שנה?"
גיא נאנח. "אני בטוח שאנחנו יכולים להסתדר," אמר בכל זאת.
"גם אני," הסכים עידו, "השאלה היא איך..."
"אני אדבר עם הילה," הציע גיא לאחר מחשבה קצרה, "היא תדע מה לעשות. תמיד יש לה רעיונות טובים, לבייב שלי."
עידו גלגל עיניים, ואז נזכר שגיא בכלל לא רואה אותו. הוא קירב את הפלאפון אל פיו ואמר, "גם לי יש רעיונות טובים, יא זבל."
"אל תקנא," גער בו גיא בשעשוע.
עידו צחק. "אולי תלך ותפתור עוד כמה תרגילים במתמטיקה?"
"כבר סיימתי הכול," ענה לו גיא, ועידו ידע שהוא מחייך עכשיו את החיוך הערמומי והשדוני שלו.
"פשייי...." מלמל עידו בהתפעלות. "אתה יותר טוב ממני, הא?"
"תמיד הייתי יותר טוב ממך, אפס." צחק גיא.
"אחרי האימונים האחרונים עם אמיר, אפס כבר לא מעליב אותי," הודיע עידו וצחק. "זה יותר גדול מאינסוף מינוסים, שכחת?"
גיא נשף אוויר. "וואו, אני חייב לחזור ל'פסגות' כדי להחזיר את כולכם למצב האידיוטי שלכם. באמת, עידו, בדיחות מתמטיקה?" הוא התחלחל. "ההומור שלכם באמת התדרדר מאז שהלכתי."
"נו, לפחות ככה תהיה לך סיבה לחזור!"
"גם בלי הבדיחות הגרועות שלכם יש לי סיבה לחזור."
"והיא?"
"אתם, נקודה, סוף דיון." אמר גיא קצרות, ועידו צחק. "טוב, אני חייב ללכת," אמר גיא בקלילות. "יש לי שיעורים בספרות לעשות, והם כל כך מתפלספים פה באנגליה. כזה בולשיט," הוא גלגל עיניים. "ביי, טיפש."
"ביי, אידיוט." ענה לו עידו אוטומטית, וניתק את השיחה. זה היה מן מנהג שלהם – לענות ולהיפרד זה מזה בקללות, עכשיו, כשהם ביבשות שונות. זה היה כאילו הם שומרים על המסורת של 'פסגות', שהייתה להעיר זה את זה בצרחות וקללות. אין כמו בבית.
עידו זרק את עצמו על המיטה והקפיץ את הכדורגל אל התקרה. גיא תכנן עוד מהטיסה של איתן ומעיין לצרפת, שגם בני החבורה הנותרים יטוסו אליהם, בסביבות פסח, כלומר – בסוף החודש הזה. עידו חשב שזה רעיון מצוין – איחוד של החבורה, ועוד בפריז! – אבל ידע שלחלק מהם יהיה קשה לעמוד בהוצאות. מה אפשר לעשות כדי להשיג כסף? למרות ששחר עובדת, הוא ידע שהיא לא תספיק לשלם על כל כרטיסי הטיסה ושאר ההוצאות... ומי אמר שבכלל תרצה להצטרף? אולי היא לא רוצה לפגוש את איתן שוב? איך יוכלו להשאיר אותה פה לבד?
YOU ARE READING
הביתה - לרגע 2
Ficção Adolescente~סיפור המשך של לרגע~ הילה, שובל, שחר, מעיין, גיא, עידו, אמיר ואיתן שוב ב'פסגות', לעוד שנה עמוסה לא פחות מהקודמת... הם שוב בבית, אבל הבית הזה אף פעם לא היה רגוע במיוחד... הבעיות והסיבוכים שוב צצים, הפתעות ושותפים חדשים לחדרים, מסיבות, נהיגה והמון לימ...
