פרק 22: פריז, אנחנו באים
"המופע מתחיל!" קפצה הילה ממקומה, מזועזעת. לא יהיה להם מספיק זמן כדי לשנות את כל התכניות עכשיו! "מה נעשה?" פנתה אל המד"צ. היא עדיין לא ידעה את השם שלו.
הוא גלגל עיניים. "לא ראיתן את התכנית של הערב?" שאל בנחת, "יש המון נאומים לפני המופע, וגם אוכל. יש לנו מספיק זמן, אל תדאגו." הרגיע אותן. אחר פנה אל מאי, שעוד עמדה, מתוחה, בדלת. "תקראי לשאר הילדים שמופיעים." פקד, והיא יצאה בזריזות.
כעבור כמה רגעים נכנסו כולם פנימה, אל חדר התחפושות. הילה העבירה עליהם את מבטה וזיהתה את חבריה - עידו ושובל, עדיין בתחפושות פיראטים; שחר, אמיר, עינב, רונה, מאי, אנה, אלון ואורן, ועוד כמה תלמידי י"ב וי' שהצטרפו למופע.
"יש שינוי בתכניות," הודיע המד"צ ברגע שהתכנסו כולם.
"מי אתה שתחליט?" קטע אותו תלמיד כיתה י' בכעס.
"אני דור," אמר המד"צ בלי להתרגש, "ואני האחראי על המופע הזה מבין כל המד"צים, אז תשמור על הפה שלך." אמר בחדות, והתלמיד התכווץ במקומו. "לי ולהילה עלה רעיון מצוין לתחפושת שתסגור את המופע, אבל בשביל שזה באמת יהיה מופע משמעותי ומיוחד, אנחנו צריכים שכולכם תשתפו פעולה," הסביר והעביר את עיניו החומות על פני המשתתפים, שהנהנו ברצינות. דור חייך חיוך מרוצה והעביר את ידו בשיערו הבלונדיני והקצוץ. "אנה," פנה אליה, "אני רוצה שתארגני לי תחפושות כאלה..."
~~
מעיין העיפה מבט עצבני לאחור, וקיוותה שהוא לא יהיה שם. אבל - איך לא - ז'אן עוד הלך מאחוריה, מבט ערמומי על פניו. היא ידעה שהוא עושה לה דווקא, והיא, חמת-מזג כפי שהיא, רק התעצבנה מזה יותר. "מה אתה רוצה?" התנפלה עליו, והספרים כמעט נפלו לה על הרצפה באמצע מסדרון בית-הספר.
"מה אני רוצה?" ז'אן התגלגל מצחוק, "זאת את ששולחת אליי מבטים במשך כל השיעור."
"אני?" השתוממה מעיין. "למה שאני אסתכל עליך? אני לא סובלת אותך, וחוץ מזה, אני מנסה להקשיב בשיעורים, כדי להצליח לקבל לפחות שלושים בבחנים המזורגגים שלכם פה בצרפת." ירתה בכעס.
"מה זה מזורגגים?" שאל ז'אן בגבות מכווצות. "אני לא מכיר מילה כזאת, אבל את אמרת אותה כאילו זאת קללה."
מעיין נאנחה וגלגלה עיניים. היא פנתה משם בצעדים מהירים, ולא הופתעה לשמוע את קול צעדיו של ז'אן, מנסה להדביק אותה. מה הוא רוצה עכשיו? "אולי תפסיק?" תקפה אותו, לא מסוגלת לסבול את נוכחותו המתנשאת יותר.
"למה את ישר כועסת?" ז'אן נשף אוויר. "אני רק רוצה לצאת מבית-הספר. זאת אותה הדרך, אם לרגע שכחת." הזכיר לה בזעף. "לא כל אחד שסיים ללמוד רוצה להתחיל אתך, ישראלית." עקץ, ועקף אותה בדרכו אל הדלת.
מעיין הכריחה את עצמה לנשום עמוק כדי שלא תתנפל עליו. "פשוט לך."
"אולי תצטרפי אליי," הציע לה ז'אן בחיוך, אבל מעיין הכירה אותו מספיק כדי לדעת שהוא מזויף.
YOU ARE READING
הביתה - לרגע 2
Teen Fiction~סיפור המשך של לרגע~ הילה, שובל, שחר, מעיין, גיא, עידו, אמיר ואיתן שוב ב'פסגות', לעוד שנה עמוסה לא פחות מהקודמת... הם שוב בבית, אבל הבית הזה אף פעם לא היה רגוע במיוחד... הבעיות והסיבוכים שוב צצים, הפתעות ושותפים חדשים לחדרים, מסיבות, נהיגה והמון לימ...
