הביתה - פרק 15: ללמוד לשחרר

2.6K 154 23
                                    

פרק 15: ללמוד לשחרר

הילה חזרה אל בית-הספר בערך שבוע אחרי הפציעה, בדיוק ביום שבו חולקו התעודות לתלמידים. היא עמדה בכניסה אל בית-הספר, ואבא שלה יצא מהלימוזינה ועזר לה, לוקח את התיק והמזוודה שלה אתו. הילה בהתה בפנימייה, בבית שהתגעגעה אליו כל כך.

בבית-החולים היא בעיקר ישבה במיטה, אכלה, שמעה אינסוף נזיפות מההורים שלה, וצפתה בטלוויזיה שבחדר שלה, שהודיעה כל הזמן את אותה ההודעה: עומדים להכניס כוחות רגליים אל שטח האויב. הילה לא יכלה לשמוע שום דבר מזה יותר: לא את החדשות, לא את הנזיפות, לא את הרופאים. היא רק רצתה לחזור הביתה, לפסגות.

היא ואביה טיפסו במדרגות בית-הספר. היא נשענה על זוג קביים גדולים, וכל צעד גרם לה לכאבים, מן דקירות קטנות כמעט בכל מקום בגוף, אבל היא הייתה חייבת לזוז. זה עשה לה טוב.

הם הגיעו אל דלת הכניסה.

"הילה!" נשמעו שני קולות צווחים באושר.

הילה הרימה מבט מהקביים שלה וראתה את שובל ושחר רצות אליה בחיוך מאושר, ועיניהן הוצפו דמעות. "היי..." היא הסמיקה במבוכה.

"כמה טוב לראות אותך מחוץ לבית-החולים!" בכתה שחר.

"כל כך חיכינו שתחזרי," אמרה גם שובל ומחצה את חברתה בחיבוק.

הילה ניסתה שלא לצרוח מכאבים כשהשתיים חיבקו אותה. היא חייכה אליהם חיוך עקום והסתובבה אל אביה. "אבא, אתה יכול להשאיר את זה לי, אני אסתדר מפה." ביקשה.

"אנחנו יכולות לעזור לה," מיהרו שובל ושחר להגיד.

אורי חייך אליהן. "יופי, תודה. היא תצטרך הרבה עזרה בזמן הקרוב," אמר.

"אבא..." הילה הסמיקה. "אני יכולה להסתדר בעצמי."

"את לא," נזף בה אביה. "יש לך המון מדרגות לעלות כל הזמן בבית-הספר, את תצטרכי עזרה, הילה," הסביר לה בשקט. "עכשיו - לפני שאת הולכת, רק כמה הבהרות: בלי לעשות שטויות לזמן הקרוב - "

"אני יודעת, אבא - "

"אם יש אזעקה את נדחפת בין האנשים למקלט ולא אכפת לי שיש שם תור - "

"אני יודעת, אבא!"

"בסדר, בסדר," מיהר אורי להגיד, והילה נשמה בהקלה, אלא שאז הוא אמר: "רק דבר אחרון," והיא נאנחה מחדש והביטה בו, ממתינה שידבר. אורי אמר את הדבר האחרון שציפתה שיגיד. "איפה גיא?"

"אתה רציני?" הילה הרימה אליו מבט המום.

"למה לא?" התבלבל אורי. "הבחור ישב איתך בבית-החולים עד שהגענו ואז ברח בדמעות, ומאז לא ראינו אותו. אם החברה שלי הייתה נפצעת, הייתי נשאר ליד המיטה שלה כל שנייה שיש לי." אמר בזעף. "ואיפה החצוף הזה עכשיו? מחובתו לעזור לך."

הביתה - לרגע 2Where stories live. Discover now