אני סוחבת איתי שני ארגזים ונשק ותיקים על גבי, אני רצה, רצה מהר ככל האפשר לעבר האגם טארה מחכה לי שם ולוקחת ממני את כל הארגזים ומתחילה לרוץ לקחת עוד דברים.
אני מסתכלת על הדברים שלקחתי, לא שמתי לב כל כך מה לקחתי פשוט חטפתי את מה שראיתי.
אני רואה אוכל, הרבה אוכל, מעיל עם בטנה וסכינים בפנים שמכות פוך ו.. ו.. קשת ואשפת חצים!
אני שמה את אשפת החצים על גבי ולוקחת את הקשת וממשיכה לעוד סיבוב של אגירת ציוד.
כל פעם אני עושה סיבוב ומחליפה עם טארה בתורות על שמירת הציוד.
כשאני חוזרת מן הסיבוב הרביעי, אני מגלה שטארהנפצעה קשות והייתי חייבת לצאת לעוד סיבוב כדי לחפות עליה.
לאט לאט נערמים יותר ויותר דברים במחנה שלנו, טארה מנסה לחבוש את עצמה בצורה יעילה ובנתיים אני צריכה לצאת לעוד סיבוב במקומה.
כשאני חוזרת מן הסיבוב השישי שלי, אני מתחילה להתעייף, המרחק בין האגם לקרן השפע לא קצר בכלל וטארה עדיין במצב גרוע.
כשאני מתחילה לחזור מהסיבוב השביעי עם שני תיקים על הגב, אני נתקלת במשהו ונופלת עם הפנים לתוך שלולית דם חמימה מאחד המיועדים שנרצחו.
אני קמה עם הבעת גועל על פני, הכל מטושטש, הדם על עיניי מטשטש את הכל ואני נופלת שוב, אבל הפעם מישהו הפיל אותי, והוא עכשיו מעלי, מחזיק את ידי ואת רגלי מרותקות לרצפה.
אני מצמצת כדי לראות מי מנסה לרצוח אותי ואני רואה מישהו מוכר, זה אית'ן, אית'ן מנסה לרצוח אותי
"גלימר נוח לך שם למטה?"אית'ן שואל בנבזיות
אני שותקת, הוא לא ינצח אותי בזה.
"אופס! שחכתי שאנחנו בברית! טוב אני אגמור איתך ואז אחבור לשאר!"
אני חייבת לעשות משהו, אבל אני לא יכולה לזוז חוץ מהראש! זהו זה.... אני יודעת מה אני אעשה
אני נוגחת בראשו של אית'ן, חשבתי שזה יטשט אותו, יגרום לו לדמם, ירתיע אותו אבל זה לא עזר, זה רק החמיר את מצבי.
אני שומעת את הסכין נשלפת, זהו זה הסוף.
"ביי גלימר, תהני בעולם הבא."
הסכין נצמדת לצווארי, אבל לפתע מפלחת חנית את גבו של אית'ן והוא נופל לצידי.
אני מנגבת את הדם מעיני ואני רואה את מרוול, הוא רצח אותו בשבילי.
"הכל טוב גלים, הכל טוב אני כאן בשבילך" הוא אמר וחיבק אותי
זהו זה, משחקי הרעב באמת התחילו מבחינתי עכשיו וזאת לא חוויה נעימה.
