ג'ימין התעורר מוקדם יותר מברגיל, הוא מיהר לצאת מחדרו של ג'ונגקוק בשקט כדי לא להעיר את האחרים, אבל מיד כשהוא יצא מחדרו של הצעיר, ג'ונגקוק יצא אחריו.
"מה אתה עושה ער כל כך מוקדם בבוקר היונג?" הוא שאל את ג'ימין כשהם הגיעו למטבח. "התעוררתי מוקדם אז החלטתי לקום מהמיטה" הוא ענה והשני חייך.
"קוק, מה אתה חושב על טאהיונג?" שאל הבוגר לפתע. "הוא נחמד, מצחיק, יפה וממש כיף לי איתו" הוא ענה בחיוך. "ג'ונגקוק, אתה לא חושב שהוא... קצת, מזכיר את ג'י- טאה?" הוא שאל בחשדנות.
"מה? טאהיונג? לא... הוא לא דומה לו..." אמר ג'ונגקוק וג'ימין צמצם את עיניו. "ג'ונגקוק, הם נראים כמעט אותו הדבר" אמר ג'ימין ועיוות את פניו "לא הם לא" אמר ג'ונגקוק בשקט "זה לא נראה לי כל הסיפור איתו..." הוא אמר והשניים המשיכו לדבר, מחכים לטאהיונג שיתעורר.
-
"בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת" אמר ג'ימין לטאהיונג שבדיוק התעורר. "בוקר טוב" הוא השיב והתיישב ליד ג'ונגקוק, שחייך במבוכה וסימן בשפתיו "בוקר טוב".
השלושה ישבו ואכלו ארוחת בוקר, שוחחו בניהם, התארגנו מעט ללימודים ולאחר מכן יצאו לבית הספר.
הם הגיעו לכיתה והתיישבו במקומם, בדיוק בזמן והצלצול לא איחר להגיע. המורה נכנסה לכיתה והתחיל ללמד.
כשהוא נגמר והייתה הפסקה סוף כל סוף, הטלפון של טאהיונג רטט "הו... סליחה קוקי, יש לי שיחת טלפון, חכה אני כבר חוזר" הוא אמר ויצא החוצה.
"היי קוק, לאן טאהיונג הלך?" ג'ימין שאל והביט בדלת ממנה יצא השני לפני כמה רגעים. "התקשרו אליו אז הוא הלך לדבר בחוץ" הצעיר השיב וג'ימין הודה לו מעט "אני כבר חוזר" אמר ויצא החוצה.
-
"אל תקרא לי ככה" אמר הנער באדישות אל הבחור שהיה על הקו. "שלא תעז! אם אתה תעז לגעת אפילו בשיערה אחת מראשו אני נשבע שאני אהרוג אותך!" איים הצעיר על השני.
"אז אתה מתכוון לעשות את מה שאמרתי?" הבחור בצד השני שאל והשני שתק. "ג'י?" הוא שאל שוב. "אל פאקינג תקרא לי ככה!" הצעיר התעצבן.
"נו? אז אתה מתכוון לעשות את זה או לא? תזכור שהחיים שלו בידך" הבוגר אמר וטאהיונג הידק את האחיזה בטלפון. "אני... אני אעשה את זה..." הוא אמר בקול אפל. "אבל שלא תעז לגעת בו!" הוסיף. "בסדר, יש לך שבוע" ענה האדם מהצד השני וניתק את השיחה.
"אהההה!" צעק טאהיונג בעצבים, כמו ילד קטן שרק רוצה להראות כמה הוא כועס וניפץ את הטלפון שלו על הקיר ממול. דמעות החלו לרדת מעיניו והוא צנח על הקיר ביאוש ותסכול. הוא גרר את רגליו וקבר בהן את ראשו, בוכה לתוך עצמו, בשקט.
ג'ימין אשר עמד בצד וצפה בהכל לא ידע מה לעשות, הוא לא ידע אם לגשת לטאהיונג או לא, אבל הוא החליט שלא. הוא חזר לכיתה והתיישב ליד הוסוק, מחייך לג'ונגקוק ולשאר, מעמיד פנים שכלום לא קרה.
הוא העמיד פנים שכלום לא קרה, אבל דבר אחד הוא ידע, הוא הולך לגלות מי זה קים טאהיונג.
~~~~~
אז טאהיונג דיבר עם מישהו בטלפון וזה הכעיס אותו וגרם לו להיות נסער. על מה הייתה השיחה? ומה ג'ימין יעשה?
אהה ועולה עוד פרק במוצ"ש אז ככה שלא תצטרכו לחכות כל כך הרבה(:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
