אמג אני אבכה דיי זה הפרק אקסטרה והסיפור נגמר כמעגךדעיגלךילגיףלכ וזה עם כמעט 1000 קריאות אני אבכה בסוף
~~~~~
//כללית//
"טאהטאה" קרא ג'ונגקוק לבן זוגו, אשר ישב על הספה בסלון בחוסר מעש. "כן קוקי?" השיב הבוגר. "אתה זוכר שאמרת לי במכתב שכשיגיע הזמן הנכון אני אבין הכל?" שאל הצעיר והביט בטאהיונג, "כן" ענה.
"למה הכוונה? מה היה הרגע הנכון?" הוא שאל והשני נאנח "ג'ונגקוק, חשבתי שיהיה רגע נכון, שאני אצליח לספר לך הכל, כמו שצריך, אבל... באותו יום הבנתי, שאם אני אחכה לרגע הנכון, אני עלול לאבד אותך..." הוא אמר והצעיר חיבק אותו "אווו זה מתוק" אמר "בדיוק כמו קוקי שלי" השיב הבוגר.
"אף פעם אל תחכה לרגע הנכון, כי אם תחכה, ותחכה, ותחכה, אתה תמשיך לחכות והרגע הזה לא יגיע, ובסופו של דבר, תאבד את הדברים החשובים לך..." אמר ג'ונגקוק וטאהיונג החזיר לו חיבוק.
"הרגע הנכון מה..." אמר טאהיונג לפתע. "הא?" ג'ונגקוק הביט בו בבילבול. "ג'ונגקוק" אמר הבוגר בקול רציני שדי הפחיד את הצעיר "כ- כן?" שאל בחשש. "פעם, הבית שלי היה גיהינום... אמא שלי ואני חיינו עם אבא שלי, הוא תמיד פגע בה ואותי הוא שלח לעשות כל מיני משימות... אבל את זה אתה כבר יודע..." הוא החל לומר והצעיר רק שתק.
"הוא ידע שאמא שלי,ג'ין, יונגי, הובי, נאמג'ון וג'ימין חשובים לי והוא ניצל את זה. אבל הכי כאב לי, זה שהוא ניצל את העובדה שהוא ידע כמה אני אוהב אותך..." טאהיונג המשיך לומר וג'ונגקוק היה בטוח שהוא שמע את קולו נסדק מעט.
" הייתי חייב לעשות את זה... שנאתי את העובדה שאני לוקח חיים מאנשים חפים מפשע, אבל הייתי חייב..." טאהיונג הרגיש את הדמעות במעלה גרונו, חונקות אותו ומאיימות לצאת ולשטוף את פניו. "ניסיתי למצוא דרכים בהן הוא יעזוב אותי לנפשי, משהו שיגרום לו להפסיק לאיים עליכם ושהוא יפסיק להכריח אותי לעשות את הדברים האלו... בסופו של דבר ניסיתי להתאבד" דמעה ירדה על לחיו של טאהיונג.
"הוא כמובן ניצל את זה והפך את זה למוות של ג'י- טאה ואני הייתי חייב לצבוע את השיער ולהאריך אותו, לשנות את הבגדים שלי, הכל כדי שלא ישימו לב שאני והוא זה אותו אחד" הוא המשיך וניגב את הדמעה החצופה שהעזה להופיע וליפול על פניו. "כמו שאמרתי... באותו יום הבנתי, שאם אני אחכה לרגע הנכון, אני עלול לאבד אותך..." הוא אמר והביט בצעיר ממנו.
ג'ונגקוק הביט בטאהיונג ושתק, מנסה להבין לאן הוא חותר ולמה הוא מספר לו את אות הסיפור שוב, אך ללא הצלחה.
"ג'ונגקוק, קוקי שלי" טאהיונג אמר לאחר שתיקה ממושכת. "הרגע יהפוך לנכון מתי שאתה תגרום לו להיות כזה" הוא אמר. "ולכן, אני רוצה להפוך את הרגע הזה לרגע הנכון." הוא קם לפתע. "לאורך כל הזמן הזה, הסיבה שעשיתי את זה, הייתה כדי לא לאבד אותך, את האושר שלי והסיבה לחיים שלי. ולכן, רציתי לשאול..." הוא אמר וכרע על ברך אחת לפני ג'ונגקוק, מוציא קופסה קטנה מכיסו.
"ג'ון ג'ונגקוק, האם אתה מוכן להפוך אותי לגבר המאושר ביותר בעולם ולהתחתן איתי?"
~~~~~
תקראו לי זונה, אבל אני אגלה לכם סוד. הוא אמר לו כן.
פשוט לדעתי יותר יפה לגמור את הסיפור בשאלה הזו במקום בזה שג'ונגקוק מסכים(:
אז זה היה הפרק אקסטרה (שבהתחלה היה מאה מילים והפך ליותר מ400 אבל לא היה לי ממש רעיון איך להרחיב את הפרק אז כן...)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
