Tell Me, Why?

-15-

//כללית//

טאהיונג הלך לבית הוריו ונכנס לדירה, הוא התהלך בדירה וחיפש אותם.

לפתע הוא שמע קולות מן החדר האחרון, הוא נכנס וראה את אביו, שתוי, מכה את אימו ומקלל אותה.

הוא הביט מסביב וראה בקבוק בירה פתוח וריק, הוא ניפץ אותו על הקיר, התקדם במהירות לעבר אביו והרחיק אותו מאימו.

הוא לקח את הבקבוק ותקע בבטנו של אביו.

"טאהיונג!" הוא שמע את אמא שלו קוראת לו. "בוא לכאן" היא קראה בשקט כשאביו איבד את ההכרה ושלולית דם כיסתה את האזור.

"א- אני מצטער..." מילמל הצעיר וייבב. "זה בסדר בן שלי, זה נגמר, אתה לא צריך עוד לעשות את זה" היא אמרה וליטפה את ראשו.

"בוא נטפל באביך ונתחיל חיים חדשים ביחד" היא אמרה והשנים החלו לסדר את המקום.

הם קברו את אביו של טאהיונג וערכו לו הלוויה מכובדת.

הם ניקו את הדם מהמקום ומכרו את הדירה, השניים קנו דירה אחרת, קרובה יותר לביתו של ג'ונגקוק ולמשפחתו.

סוף סוף זה נגמר והשניים יכלו להתחיל חיים חדשים.

-

"אמא, אני רוצה להציג בפנייך את החבר שלי, ג'ון ג'ונגקוק" אמר טאהיונג לאימו שישבה לשולחן האוכל.

"אבא, אמא, אני רוצה להציג לכם את החבר שלי, קים טאהיונג, ג'י- טאה שלי" אמר ג'ונגקוק לשני האנשים שישבו לשולחן, ליד אימו של טאהיונג.

"סוף כל סוף הם ביחד, כמה חיכינו לזה" אמרו השלושה וצחקקו, כבר כמעט עשור שהם מחכים לשניים להיות ביחד.

-

"אבא, שנה עברה מאז מותך, אני מצטער, אולי במציאות אחרת, שונה משלנו, היינו משפחה מאוחדת, שמחה ומאושרת. אבל אתה... אתה הפכת אותי חסר רגשות כשזה נוגע לך, אני מצטער..." אמר טאהיונג ואחז בידו של בן זוגו.

"מר קים, אני אשמור על בנך כמו שצריך, אני מבטיח" אמר ג'ונגקוק והביט בטאהיונג.

השניים הניחו את זר הפרחים על קברו של האב וחזרו לביתם.

-

אז כן, הסיפור הזה, כמו בהרבה סיפורים, נגמר בסוף טוב, כמו בסיפורי האגדות, הרע מת והשניים, בסופו של דבר חיו בשמחה ובאושר.

לאחר מותו של אביו של טאהיונג, קרו דברים רבים:

אימו של טאהיונג הפכה לסופרת מפורסמת, היא התחתנה שוב, והפעם היא באמת הייתה מאושרת עם בעלה.

ג'ימין ניהל חברת מחשבים מצליחה ביחד עם טאהיונג, הם התמחו בעיקר בפיתוח משחקי מחשב אך גם עבדו על פרוייקטים אחרים ופיתוח מערכות שונות ללקוחותיהם.