בעולם של מתבגרים, בין מסדרונות התיכונים, הדבר הכי חשוב שקיים הוא כמובן התיוגים שנותנים לכל נער- בין אם זה המקובל, החנון, קפטן קבוצת הכדורגל או אפילו פריק.
וג'וי, בן הנוער שלומד בכיתה י'א אחרי הכל הוא מוזר לחלוטין. שונה מכל מי שאי פעם הכיר ונקודת המב...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"היי ." דניאל אמר ונשען על משקוף הדלת . סתובבתי את פניו לכיוונו " היי דניאל!" נופפתי בידי וחשפתי את שיניי בחיוך קטן ובוהק . הוא נכנס לביתו והרמתי את גבתי בסקרנות "מה יש לך ב-בתיק." שאלתי בחשש שכמובן השתקף בקולי "אה בתיק יש מסור כדי לרצוח אותך כשתרדם.." הוא השיב בטון סרקסטי וגיחכתי " לא !אל תהרוג אותו !" דיפר חיבק אותי ודמעות עלו בעיניו הנוצצות " זה היה בציניות לאב " ליטפתי את פניו וצחקקי . בניגוד אליי דניאל לא צחקק, הוא צחק עד שלא נשאר אוויר בריאותיו "הוא תמיד כזה?" דניאל שאל אותי כשהפסיק לצחוק ואני כתגובה הנהנתי "כן , הוא תמיד חתיך." הוצאתי לשון והוא גלגל את עיניו "מה באמת יש בתיק שלך ?" שאלתי ברצינות וליטפתי את ראשו של ודיפר שגרגר בהנאה " אז היה לי מאוד משעמם לבד בבית.." הסברתי "ומצאתי מתכון לבראוניז שוקולד אבל אני לא יודע להכין אוכל אז חשבתי שאולי נכין בראוניז ביחד!" הוא סיים להסביר ודיפר הנהן במהירות והתחנן בפניי שאסכים " תגיד איך זה שאתה חתול אבל יש לך עיני כלבלב ?" שאלתי בסרקסטיות והוצאתי אנחת יאוש לפני שהתרוממתי מהספה השחורה והלכתי אל עבר המטבח,מסמן להם עם ידיי ללכת מאחוריו "יש!" ודיפר והוא קראו ביחד וחלקו כיף . --- "תעביר לי 2 ביצים " קראתי מהמתכון והרגשתי ביצה נשברת על גבי " מה לעזא-" מיששתי את גבי והזזתי את הקליפות הלבנות של הביצה מגבי בזמן שדיפר חטף התקף צחקוקים רציני והיה נראה כי האוויר בריאותיו אזל עם כל צחוק ודניאל הצטרף אליו אך הוא עצר כשזרקתי אבקה יבשה וקרה על פניו, הוא שפשפתי את עיניו עם ידיו הגדולות עד שהוא חזר לראות במצב הרגיל , דיפר המשיך לצחוק " על מה אתה צוחק הלו קיטי אנושי ?" דניאל שאל בגיחוך וזרק עליו כמות נכבדת של אבקת אפייה . הוא השתנק "מלחמת אוכל !!" הכרזתי ורצנו למצוא מקום מסתור מאחורי אחד הקירות ונראה שדיפר נשאר חסר מחסה וכך גם דניאל אבל הוא מיהר להתחבא מאחורי האי שבמטבח שלנו ותפס ביצה נוספת שמיהר להשליך על דיפר כאילו היא הייתה רימון יד שעמד להתפוצץ בידיו אם לא יזרוק אותו אל עבר המטרה אך הנער התחמק במהירות והשליך קקאו לעברו ואבקת סוכר עליי "לוזרים." הוא צחקק ולקח את בקבוק השמן שהיה קרוב אליו כי הוא עמד על יד השיש שעליו הוצבו על הרכיבים לבראוניז שכנראה אף פעם לא יהיו מוכנים , כשהבנתי ש'התחמושת' שלי נגמרה מיהרתי לצעוק " הפסקת אש !!" ודיפר מיהר לעזוב את הקמח שהיה בידו ולהשליך על הרצפה "אולי ננסה להכין את הבראוניז במקום לזרוק את המצרכים אחד על השני?" שאלתי גלגלתי את עיניי בצחקוק " אולי... " מלמלתי ומיד לאחר מכן זרקנו על דניאל ביצה שפגעה באי שעל המטבח כי הוא התכופף בזמן . דניאל מיהר להשליך לכיוונו תבלין רנדומלי שמצא "תפסיקו!" דיפר צחקק אבל הייתי עסוק מדיי בלנקות את הקינמון מבגדיי "אוקיי זה עשה לי תיאבון , אפשר בראוניז ?" הנער-חתול שלי שאל והנהנתי , הלכתי אל עבר הקערה שבנס נשארה נקייה "טוב אז ככה , אני צריך 2 ביצים לבינתיים" דניאל מיהר לתת לי את הביצים לפני שדיפר הספיק " אוקיי עכשיו אני צריך כוס סוכר " הייתי שקוע בהכנת הבראוניז במקומם מיהרתי להכניס את הסוכר לתוך הבלילה הגושית , דיפר שילב את ידיו כילד קטן ועצבני והושיט לו את המרכיבים שביקש , הפעם היה תורו להוציא לשון לעברי . --- "ועכשיו לחלק הכי כיפי ! ללקק את הכפיות !" צחקתי והתחיל ללקק אחת מהכפיות המצופות בבלילת השוקולד המתוקה וניקיתי עם לשוני בצורה ילדותית וכך גם דיפר עשה בצורה הכי מתוקה שיש , הם ליכלכו את כל אזור הפנים והצוואר שלהם בשוקולד " היי אתם מסיימים את כל השוקולד !" דניאל רטן בילדותיות והרים צלחת מכוסה בשוקולד, הוא הוריד עם כפית שכבה די עבה של שוקולד וליקק אותה . כשהרים את ראשו בפעם הבאה ראה את דיפר מלקק ומוצץ את צווארי בניסיון להוריד ממנו בלילה שנשפכה עליי. דניאל כחכח בגרונו ושנינו הסתובבו עם מבט מבוהל"תמשיכו תמשיכו אל תתיחסו אליי." הוא אמר בציניות והכניס את הטלפון שלו אל כיסו . הפעמון שמודיע הבראוניז מוכנים צפצף , דניאל קם מהשיש שעליו הוא ישב ופתח את התנור שפיזר ריח מתוק של שוקולד ברחבי המטבח "ג'וי נראה לי שזה מוכן!" הוא צעק אליי אף על פי שנמצאתי ממש לידו , החלטתי להתעלם "אוקיי אתם חמודים והכל אבל סעמק בא לי בראוניז " הוא התלונן בילדותיות "למה אתה צריך את זה ?" דניאל שאל כשלבשתי את הכפפות "כי ברזל חם ואני לא רוצה כוויות " הסברתי לו כמו לילד קטן והוא הנהן " אז אנחנו מלאים בלכלוך וליס תהרוג אותנו אם תגלה על זה ... דניאל תלך להתקלח ואני ודיפר בינתיים ננקה פה ואז אנחנו נכנס להתקלח , עד אז אני מעריך הבראוניז לא יהיו רותחים ונוכל לאכול אותם בסדר ? "ספק אמרתי ספק דרשתי ושניהם הנהנו במהירות "אני מנחש שדניאל במידה של דיפר אז הוא יוכל לקחת לו בגדים עכשיו לך להתקלח דניאל ודיפר אני צריך שתביא לי מגב, סבון, סמרטוט ודלי של מים דרשתי ודניאל ודיפר הנהנו והלכו לכיוון המקלחת . --- כולם סיימו להתקלח והתיישבנו מול המסך הגדול " אז מה נעשה עכשיו?" דניאל שאל "אני צריך שתאמר לי מה קרה במסיבה " עניתי לו וההוא נאנח " אוקיי אבל אסור לכם לכעוס עליי " הוא מיהר לאמר ושנינו הנהנו במהירות "לפרט?" הוא שאל ואני הנהנתי " כל פרט קטן " הייתי צמא למידע " אוקיי... אז הכל התחיל כשאנחנו , אני ושאר החברים שלי נכנסנו אל המסיבה הענקית שחצי מהשכבה ארגנה כשנתתי להם את המפתחות לבית השני שלי עם המוזיקה מחרישת האוזניים שאליה החברים שלי הלכו לרקוד ואני רק ישבתי לבדי על יד הבר בשקט עד שהדלת נפתחה ודיפר " הוא הצביע על החתלתול שלי וליטף את ראשו " נכנס, הגשתי לעברו כוס שתייה אדומה אבל הוא דחה אותה "זאת כוס אדומה וג'וי אמר לי לא לשתות מהן " הוא אמר בתמימות כאילו והוא לא מבין מה המשמעות כוס אדומה , הרמתי גבה בשעשוע וגיחכתי " בחייאת דיפר אתה רואה פה כוסות לא אדומות ?" שאלתי בצעקה כדי שיוכל לשמוע אותי מעבר לכל המוזיקה החזקה וראיתי אותו חוקר את האזור מהנהן בהבנה ומושיט את ידו הרועדת כדי לקחת את הכוס ולשתות אותה במהירות ופניו התכווצו במהירות כשהושטתי לו עוד כוס אדומה 'הוא לא יצא מכאן פיכח היום' חשבתי לעצמי בעוד הוא שותה עשרות כוסות נוספות שאני מושיט לו ומשתכר למוות , אני לא קניתי את הבולשיט הזה שהוא הגיע מארצות הברית או מה שזה לא יהיה , תכננתי לשכר אותו כל כך עד שיהיה חייב לספר לי מה הקשר האמיתי שלו למשפחה שלך שעוד רציתי להרוס אז " הוא הביט במבט מתנצל אליי" " אז לא נראה לי שהכרנו נכון היי אני דניאל " אמרתי בידידות והושטתי את ידי אל עבר הנער השיכור " שלום דניאל ~ אתה יודע מי אני כבר " הוא נשך את שפתו ולחץ את ידי " מה דעתך על לעלות למעלה , די רועש פה " הצעתי ב'ספונטניות' כי כמובן שהכל חלק מהתכנית כי עכשיו כשהוא שיכור אני יכול לנצל אותו מעט כדי שיספר לי דברים ,הוא הנהן בהיסוס , אלוהים הילד הזה כל כך הססן שזה מתיש" בוא אחרי " אמרתי כשאחזתי בידו והוא התנדנד אחרי אל עבר חדר השינה שלי בקומה השלישית . " חדר יפה יפה ~" הוא מלמל בשכרות כשהנחתי מולו את בקבוק הוודקה שלקחתי מהקומה הראשונה " אז בשביל שנכיר טוב יותר בואו נשחק משחק ! הוא פשוט מאוד לכל אחד יש תור לשאול שאלה וכל פעם שמישהו משקר או מדלג על שאלה הוא לוקח שלוק נוסף מהבקבוק אוקיי ?" הסברתי את חוקי המשחק במתיקות כששנינו ישבנו על המיטה שלי "ב-ברור" הוא גמגם כשהעביר את ידו מתחת לעינו בעייפות " תשאל אתה~ " הוא זימר בטון גבוה ומצחיק , התחלתי בשאלה קלה יחסית את השאלות הכבדות אשאיר לאחר כך " בן כמה אתה ?" שאלתי והוא ענה " שנתיים ועכשיו תורי" הוא קבע והשאיר אותי מבולבל " רגע אתה בכל-" נקטעתי על ידי התשובה שלו שנאמרה בדרמטיות מוגזמת מדי " שקט !! ז-זה לא תורך בכלל~" צחקקתי והוא הוסיף " למה אתה מציק למלאך שלי ?" הוא שאל ספק בייאוש וספק בתמימות והחזיק את ראשו שכנראה היה מסוחרר מעט מהאלכוהול , אלוהים אדירים הילד הזה שתה יותר מדי שאני בכלל מופתע שהוא זז גיחכתי מעט מהכינוי שנתן לו אך במהרה הבנתי את השאלה שנשאלה ונשכתי את שפתי . מרכין את ראשי ואומר " אני מדלג על השאלה הזאת " והרמתי את הבקבוק ומזייף שתיית שלוק ממנו , אני צריך להשאר די פיכח כדי שאזכור את הפרטים החשובים שאני עומד להשיג ונרתעתי מעט כשקלטתי את המבט הקר ששלח לעברי " אוקיי עכשיו תורי לשאול , איך אתה בן שנתיים ?" שאלתי בסקרנות " בשנות אדם אני בן שנתיים אבל בשנות חתול אני בן שש עשרה " הוא אמר ואני כבר ידעתי את שאלתי הבאה אבל תורו כרגע "ממה הצלקת שיש לך בבטן נוצרה ?~ " הוא גמגם מעט ופניו התחוורו כששמתי לב שחולצתי הורמה מעט כשהתיישבתי על מיטתי " זרקו עלי אבן שם " אמרתי בפשטות מקווה שיאמין לי וצפיתי בפרצופו הלא מאמין אך מיהרתי לשאול את שאלתי ההבאה " למה אתה סופר בשנות חתול ?" שאלתי " אני חתול ~ " הוא אמר ועיקם את פניו כלא מבין כשצחקתי את נשמתי אבל פניו היו רציניות ... הוא ממש ממש מוזר אבל תורו לשאול "למה אתה צוחק?" הוא שאל " א-אתה יותר מדי שיכור" אמרתי בהתנשפויות מרוב הצחוק ונרגעתי מעט , עכשיו הגיע הזמן לשאול את השאלה האמיתית " מאיפה אתה באמת הגעת ?" שאלתי ונעצתי בו מבט נוקב והוא בלע את רוקו ,אמר בקול שקט "דלג " והרים את הבקבוק כדי ללגום בערך חצי ממנו ואז להחמיץ את פניו , לעזאזל חשבתי שיהיה יותר ק- " אההההה " מחשבותיי נקטעו בצרחה רמה שגרמה לי לכסות את אוזניי בפחד " מה לעזאזל אחי ?!" שאלתי והוא ענה בקול מפוחד וגבוה " א-אל" הוא התרחק לפינת החדר , מחזיק את בטנו ואומר "א-אתה ניסית ל-להרדים אותי , בדיוק כמו שניסית ל-להרדים את ג'- אהההה " הצרחה שלו פילחה את אוזניי מה לעזאזל לא בסדר איתו "להרדים ? כאילו כמו שמרדימים כלב ?" שאלתי והוא הביט בי במבט מפוחד והנהן לפני שהלך כמה צעדים לאחור והחזיק את בטנו, מתקפל בכאב וכשניסיתי להתקרב אליו הוא פלט "היססססס" מוזר כזה כמו חתול .. ואוו הוא ממש חזק בקטע הזה ונפל על הרצפה נושך את שפתו התחתונה ורק אז הבחנתי בעגיל שהתווסף לשפתו " זה .. בסדר אני נחמד " אמרתי מנסה להרגיע אותו ולהתקרב כמו אל ילד קטן והוא בהה בי בעייפות והנהן לפני שאחז בידי ואמר " קח אותי הביתה " בשקט כמעט ולא נשמע וזה כל מה שקרה במסיבה" דניאל סיכם והשאיר אותי ואת דיפר פעורי פה. ----
אחרי כמה דקות שבהן התאוששנו , החלטנו לצפות בסרט אבל לא הצלחנו להחליט על איזה סרט נראה ; דיפר רוצה לראות את הסרט של 'אשמת הכוכבים' בטענה שהוא קרא את הספר והוא היה מעניין ,אני רציתי לראות את 'באהבה סיימון' ודניאל רוצה לראות את הסרט 'ספיידרמן המופלא'.המשכנו להתווכח בקול עד ששמענו דפיקה חזקה בדלת . --- פרק קצרצר מקווה שאהבתם אוהב , רן💛
