בעולם של מתבגרים, בין מסדרונות התיכונים, הדבר הכי חשוב שקיים הוא כמובן התיוגים שנותנים לכל נער- בין אם זה המקובל, החנון, קפטן קבוצת הכדורגל או אפילו פריק.
וג'וי, בן הנוער שלומד בכיתה י'א אחרי הכל הוא מוזר לחלוטין. שונה מכל מי שאי פעם הכיר ונקודת המב...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
היי מה אתה אומר על... קריאה? "שאלתי אותו " אני לא יודע , קראתי קצת אבל לא יותר מדי " הוא השיב לי " רוצה לנסות?" שאלתי אותו והוא כתגובה הנהן . הלכתי אל הספרייה שלי " איזה ספר אתה מעדיף?" שאלתי אותו והוא הצביע על מדף ספרי 'הארי פוטר ' שלי " חצוי הדם " הוא ציין את שם הספר, הוצאתי אותו מהמדף וזרקתי לידו אותו. הוא נשכב על הבטן ופתח את אחד העמודים לפני שהתחיל להקריא לי , כמו שביקשתי, את אחד הפרקים . זה היה שקר אם הייתי אומר שעשיתי את זה ממטרה שהיא לא לשמוע את הקול שלו אבל לעזאזל הוא ידע לקרוא ולדבר בצורה שוטפת . " זמן ללכת לישון" אמא שלי קבעה כשנכנס אל החדר ודיפר הלך לחדר האורחים שהפך לחדרו הקבוע אבל לא לפני שבירכנו אחד את השני ב-'לילה טוב' ---- התעוררתי בשעה מאוחרת של הלילה ומשום מה לא מרגיש עייף מדי, הרכבתי את משקפיי שעזרו לי לראות בבירור את הכוכבים הזוהרים בחושך שהיו דבוקים על התקרה מאז שהייתי בערך בן שבע. למה כל הדברים הטובים האלו מגיעים לי? אני שואל את עצמי בחיוך ואז נזכר שאני עדיין פריק... מוזר , לא קשור, כישלון חסר תקווה ובודד, עטוף בבדידות. אבל את מחשבותיי קטעו צעדים שקטים שהתלוו בנפילות קטנות שמתקדמות על עבר חדרי , מיהרתי להעמיד פני ישן כמו שאני תמיד עושה חוץ מזה ששכחתי לגמרי להוריד את משקפי וכשהדלת נפתחה פתחתי מעט את עיניי ולאט לאט התחלתי לקלוט יותר בבירור את אותו בן האדם שנכנס לחדרי עד שבסוף ראיתי אותו ומיהרתי לסגור את עיניי , מה דיפר עושה בחדר שלי בשעה כזאת ? - הוא נעמד ליד הדלת במשך כמה שניות ואז שמעתי את צעדיו מתקרבים אלי באיטיות , ובלעתי את רוקי בכבדות כשהוא התיישב על ידי. יכלתי להרגיש את גופו יוצר שקע לידי במיטה ועיניים שמסתכלות עליי במשך כמה שניות עד שהזיז את פלומת שיער קטנה מפני ופלט אנחה, הוא מלמל בלחש מילים שהעבירו בי צמרמורת קלה ולא מורגשת כך שהוא עדיין חשב שאני ישן. אני מבין שזה אמור להיות ממש מטריד כשמישהו אומר לך את הדברים האלה אבל מסיבה לא מובנת , זה דווקא הרגיש די טוב . - אחרי כמה דקות נוספות של בהיה הוא החל להתקרב אלי עד שיכלתי להרגיש את הנשימות החמימות והנעימות שלו על שפתיי . פני נהפכו לוורדרדות מעט מהצעד הבא שלו שהיה לרסק בעדינות את שפתיו הממכרות על שפתי במשך כמה שניות ואז התנתק במהירות לוחש "אני כל כך מצטער מלאך שלי" והצעדים נשמעו פעם נוספת , אך הפעם לכיוון היציאה מהחדר. משאירות אותי עם פרפרים שמתעופפים במהירות בבטני ופנים סמוקות לחלוטין מהמחשבה על מה שקרה כרגע אז חזרתי לישון בתקווה שזה יסדר את מחשבותיי אך עדיין לא הצלחתי להפסיק לחשוב על השפתיים המתוקות והדקיקות שלו ועל איך שכל כך רציתי לגעת בהן פעם נוספ- על מה אני חושב בכלל ?! אסור לי לאהוב ! זה אסור ! אהבה זה כואב! אסור... ועם המחשבות האלו נפלתי לשינה. - קמתי בבוקר מהשעון המעורר בשעה מוקדמת עומד פעם נוספת מול המראה ומתרכז במראה הפגום שלי , בבטן הרזה שלי שכרגע התמלאה בפרפרים שמסתחררים במהירות ממחשבות על אירועי אמש ומעלות על פניי הלבנות לחיים סמוקות במקצת , מלקק את שפתי רק כדי לנסות להיזכר פעם נוספת בטעם הממכר של שפתיו בעוד אני בוהה בעיניי השחורות שהעבירו בי גועל . כמה שניות לאחר מכן רעש נשמע מאזור הדלת וגרם לי לסובב את ראשי במהירות שגרמה לכאב חזק בצווארי אבל כל זה לא שינה לי כשראיתי אותו , את העיניים הכחולות העמוקות האלו שגרמו לי לרצות לשחות בהן ואת שפתיו נעות באיטיות מוציאות מהן קול חלש שאומר " ליס אמרה שתרד למטה בשביל לאכול את ארוחת הבוקר שלך ואז נצא לבית הספר ו-" פה הוא נעצר והביט בי במבט מתרגש שתוך שניה הפך לעצוב " ומה? '' שאלתי אותו והוא הפסיק ואמר בקול מעט צרוד וחלש "ותפסיק ל-לשפוט את עצמך כבר " באותו הרגע צמרמורת עברה בגופי , כאילו הוא יכל לדעת על בדיוק על מה אני חושב . " א-אוקיי " מלמלתי בחוסר נוחות ורק כששמעתי את צעדיו מתרחקים מדלת חדרי הסכמתי לעצמי להרים את ראשי וחוזר בראשי על אותו המשפט שאותו אני אומר לעצמי במשך חמש השנים האחרונות "אהבה זה אסור " בעוד אני מתלבש בחולצת בית ספר לבנה וארוכה שמסתירה את הזרועות אף על פי שהיו היום 34 מעלות , בג'ינס שחור וסניקרס לבנות וירדתי למטה לא לפני שצחצחתי את שיניי. - כשהגעתי למטה הריח של הפאנקייקים הציף את אפי ורק גרם לי לרוץ יותר מהר בדרכי אל פינת האוכל ונעצר כשאני רואה את אמא שלי ואת דיפר מצחקקים בקולות חזקים ופאק הצחוק שלו ממכר , הקול העמוק שלו עולה יורד והחיוך שמרוח על פניו שרק מזכיר לי שהוא טוב מדי בשבילי ואני אף פעם לא אוכל להיות איתו מוריד לי את החיוך מהפנים וגורם לדמעה קטנה לנזול מעיני , ניגבתי אותה במהירות והמשכתי להתקדם לכיוון המטבח צופה בבהלה בדיפר שמחזיק סכין חדה שמחליקה מידו משמיעה רעש חזק ומחזירה אותי לזכרונות מאותו היום שכרגע העבירו בי צמרמורת . - מקווה שנהנתם מהפרק ,ממני רן 💛 אוהב את כולכם.
