Cooper family💥

פרק 11💥

קמתי אחרי שישנתי חזק מאוד אפילו חלמתי שאני וכרמל בבית אבל..אני כאן ראיתי את האוכל על הריצפה
וראיתי שכרמל ערה
אניה: איך את?
כרמל: לא טוב
אניה: אני מצטערת
כרמל: על מה?
אניה: בגללי נכנסנו לכול הדבר הזה!
כרמל: לא נכון זה היה רעיון שלי
אניה: כן אבל אז את לא רצית ואני סתם ניסיתי לצאת גיבורה ושיכנעתי אותך שנצא ואני באמת מצטערת
כרמל: אניה זה ממש לא אשמתך יצאנו טיפשות אנחנו בנות זה לא התפקיד שלנו
אניה: כרמל זה לא נכון! אנחנו יכולות להילחם פשוט לא הכינו אותנו לזה ובחיים לא החזקנו נשק אני בטוחה שאם היו מלמדים אותנו לא היינו כאן כול הבנים שנלחמים לא נולדו עם זה זה שנים של אימונים אז אל תזלזלי בנו
כרמל חייכה
כרמל: מתה על הדעות שלך
צחקתי וחיבקתי אותה אני לפעמים חושבת שאני אוהבת אותה יותר מאת עצמי
נקודת מבט קמרון:
קמתי מהמיטה והלכתי לשטוף פנים הרגשתי חרא עם עצמי אני עדיין אוהב אותה למרות מה שניסיתי לעשות אני חשבתי שאם היא תשנא אותי אני אשנא אותה אבל טעיתי עכשיו היא גם בחיים לא תאהב אותי וגם בחיים לא תסלח לי אבל זה פאקינג לא אני אשם בחטיפה חייבו אותי ואת דילן לעשות את זה והיינו חייבים לא היה לי מושג שזאת היא
אני פשוט מתנהג כמו טמבל שאני לידה אני מתנהג אלייה מגעיל ככה יוצא לי אני מפחד להראות לה שאני אוהב אותה ובמקום אהבה יוצא לי רוע באלי להרוג מישהו
דילן נכנס לחדר מחויך
קמרון: הכול טוב?
דילן: הכול אש
קמרון: על מה החיוכים היית שוב עם יסמין?
דילן: כן
הוא ענה והתיישב לי על המיטה והפעיל את הטלוויזיה על ערוץ הספורט
קמרון: אתה איתה רציני או סתם?
דילן: ברור שסתם אני לא באמת אוהב אותה אחי אני איתה בשביל הכיף
הוא חייך חיוך שהבנתי מה הוא אומר אני ודילן חברים מאז שאנחנו ילדים גדלנו יחד למרות שאנחנו לא אחים גדלתי בבית שלו עם ההורים שלי ההורים שלי הם ממשפחה ענייה שלא יכלו לגדל אותי כי לא היה להם כסף אז המשפחה של דילן גידלו אותי יסמין היא גם לא אחותו כמובן יסמין היא בת דודה שלי אבל אנחנו לא בקשר טוב אף פעם לא הסתדרנו
דילן: אתה מתכוון לראות את המשחק או שאתה מתכוון לשתף אותי למה אתה ככה שקוע?
קמרון: זה אניה
דילן: החטופה?
הוא צחק
הסתכלתי עליו ברצינות והוא הפסיק
דילן: מה איתה?
קמרון: אני מרגיש אלייה דברים
דילן: וואו אחי
קמרון: אתה זוכר את הבחורה הזאת שסיפרתי לך שניפגשתי איתה בהפגנות
דילן: נו
לקח לו שנייה
דילן: זאת אניה?!?
קמרון: כן
נאנחתי ונפלתי על המיטה
דילן: זין
קמרון: כן כן
דילן: מה תעשה?
קמרון: אשכח ממנה כמה שאוכל
דילן: בדחיפות
נקודת מבט כרמל
הוא אשכרה מת האדם שאני אוהבת הבן אדם שחלקנו הכול ביחד צחוקים ריבים אהבה אני אוהבת אותו באלי למות!
אני לא מעכלת שדן דון שלי מת איך אני אוכל להסתדר בלעדיו בתוך כול המחשבות עליו עלה לי דילן פאק מה הקטע שלי אני כזאת דוחה!! חבר שלי שהיה איתה 3 שנים מת ואני חושבת על האדם שחטף אותי אבל למה לעזאזל כול פעם שהוא מתקרב אליי אני מרגישה שקשה לי לנשום והלב שלי דופק אני רק מריחה את הבושם שלו וישלי פרפרים בבטן רק המחשבה שהיד שלו תיגע בי
די כרמל!! קטעתי את עצמי מהמחשב הזאת הרגשתי נורא רק שאני בכלל חושבת על זה
הסתכלתי על אניה שבחנה את ציפורניה השבורות
ושמחתי שלפחות ישלי אותה עם כול העצב
היא היחידה שמצליחה להצחיק אותי
דילן נכנס לחדר למההה זה קורה לי?!?!
דילן: הביאו לכן אוכל?
אניה רצה וכיסתה את עצמה עם המזרון
וכאב לי שבגללי היא צריכה להיות מובכת ככה
הביאו לנו אוכל עניתי דילן החזיק ביד תחבושת והתקרב אליי
הלב שלי דפק כול כך חזק שאני חושבת שהוא שמע אותו הוא לקח את היד שלי ובקושי הצלחתי לנשום הוא הסתכל לי בעיניים ואני חושבת שהסמקתי הוא הוריד מהיד שלי את הבגד של אניה שמלאה כבר בדם וחבש לי את היד
כרמל: תודה
חייכתי והוא לא החזיר לי חיוך מה שגרם לי להימשך אליו יותר פאק למה אני סתומה?!
חזרה לאניה
אחרי שדילן יצא מהחדר הורדתי את המזרון מעלי אני חושבת שזה הפעם הראשונה בחיים שלי שבאמת הרגשתי סחורה הרגשתי כמו איזה סמרטוט באיזה עולם אני צריכה להתבייש ככה כול פעם שמישהו בא זה מעצבן אותי שיביאו לי בגד לעזאזל קר לי וזה מגעיל אותי שאני ככה מה אני איזה בובה
כרמל: הכול בסדר? את נראית עצבנית?
אניה: כן
שיקרתי
כרמל: עכשיו באמת?
לפעמים אני שוכחת שהיא מכירה אותי טוב מידי
אניה: מעצבן אותי להיות בלי בגדים מבייש אותי
כרמל: רוצה את שלי?
אניה: לא!! אני ממש לא רוצה שתתרגישי את הבושה הזאת עברת מספיק
היא חייכה לי
כרמל: אני מצטערת שנדפקת בגללי
אניה: הדבר היחיד שמעודד אותי בזה שאני עם חזייה ותחתון זה המחשבה שזה בשבילך
היא חייכה לי ושלחה לי נשיקה באוויר קמרון הדוחה נכנס לחדר ושמתי על עצמי את המזרון
קמרון: קחו מים
כרמל קמה ובאה לקחת את המים והוא הרים את הבקבוק גבוה ממש ככה שכרמל לא יכלה לקחת
כרמל: מישלך??
היא ניסתה לקחת את הבקבוק שוב ועידה על קצה האצבעות והוא הרים שוב גבוה יותר
כרמל: מה אתה רוצה?
קמרון: אני רוצה שאניה תבוא לקחת את המים ממני
אניה: וודאפק
אמרתי התעצבנתי כול כך!! בן זונה
כרמל: אני כבר כאן אז תביא לי
קמרון: אתן לא רוצות מים אני מבין
קמתי בעצבים והרגשתי מגעיל קמרון בחן לי את הגוף והרגשתי ממש מושפלת באתי לקחת את הבקבוק והוא הרים אותו גבוה יותר
ניסיתי לקחת והוא חייך
מה מצחיק אוף אני שונאת אותו
הוא בהה בי
אניה: אתה קצת בוהה ואני רוצה את הבקבוק אחותי צמאה
קמרון: לא ציפיתי לראות אותך ככה
הוא הביא לי את הבקבוק
והרגשתי שאני ממש נחנקת רציתי לבכות הדמעות נלחמו לצאת אבל ממש נלחמתי שלא יצאו הפנתי לו את גבי וזרקתי לעבר כרמל את הבקבוק והיא תפסה התיישבתי המזרון שלי והרגשתי דמעה על הלחי מהר מאוד ניגבתי אותה וראיתי שקמרון הבחין בזה
אניה: מרוצה?
הוא הסתכל עליי במבט כועס ויצא מהחדר
מה לעזאזל הוא רוצה ממני?!?