Cooper family💥

פרק 27💥

כול פעם בפרק יהיו פלאשבקים מהעבר ברגע שיש פלאשבק זה יהיה מודגש⁦❤️⁩

שנת 2012
משפחת אנדרסון
קמרון נכנס לבית אחרי הבית ספר ושמע רעשים מהחדר של אמא ואבא שלו
הוא הציץ מהצד וראה שראלף אבא שלו מרביץ לקייטלין
הוא לא ידע אם לעזור לה כי ידע שאם הוא ידבר אבא שלו ירביץ גם לו הוא היה רגיל לזה הוא עלה לחדר הקטן שלו ואטם את אוזניו כדי לא לשמוע את אימו צועקת אחרי איזה רבע שעה היתה דממה בבית וטריקת דלת
קמרון קם במהירות ממיטתו ויצא מהחדר הוא הציץ לחדר של הוריו וראה את אימו לבד שוכבת על המיטה ובוכה
קמרון: אמא מה קרה?? מה אבא עשה לך?
קייטלין: כלום חמוד לך לשחק רק התווכחנו
קמרון: אמא אז למה צרחת??
קייטלין: זה לא עניינך הכול טוב
קמרון: טוב..
אבא נכנס לחדר עם חגורה ואמא עצמה עיניים חזק
ראלף: מה אתה עושה פה קמרון???
קמרון: אני באתי לאמא
ראלף הצליף לקייטלין בבטן עם החגורה
קמרון: עזוב אותה דייי
קמרון צרח ובכה
ראלף: תסתום את הפה ילד מסריח
קמרון: לא רוצה עזוב אותה בבקשה אבא
ראלף חנק את קמרון ונתן לו בעיטה בבטן וקמרון התעלף על הריצפה
קייטלין: השתגעת??? מה עשית לילד?????
ראלף: אני מחנך אותו לא להתערב
קייטלין הרימה את קמרון מהריצפה מהר ורצה לבית החולים הם נכנסו לחדר והרופא אמר לה שיש להם חובות לבית חולים והם לא יכולים לעזור
"אני אשלם"
פתאום באה אישה נראית בשנות ה30 לחייה שיער חום בריא ועיניים דבש , גבוהה
קייטלין: מי את?
"סטפני סקוט"
סטפני: מה קרה לו?
קייטלין: קחי אותו איתך תגדלי אותו בבקשה אני לא מתאימה בשביל להיות אמא שלו בבקשה אבא שלו מתעלל בו ואני לא יכולה לעזור לו
קמרון בכה לאמא שלו שלא תלך
קמרון: אמא בבקשה אני מפחד להיות לבד
קייטלין: אני אחזור אני מבטיחה
סטפני: תלכי הוא ביידים טובות
קייטלין סמכה עלייה ועזבה את קמרון לבד עם סטפני
חזרה ל2019
נקודת מבט קמרון
בדרך לבית עלו בי זכרונות מפעם שאני מנסה להשכיח ולא מדבר עליהם עם אף אחד או מספר עליהם כי זה מכביד עליי אם מישהו שואל אותי למה סטפני וגור'ג אימצו אותי אני מספר שמצאו אותי ברחוב כי ההורים שלי היו צעירים מידי ולא היה להם כסף לגדל אותי היחידים שיודעים תסיפור האמיתי שלי הם סטפני גור'ג ודילן
אני חייב להם כול חיי וזה נוראי שעזבתי אותם כי הם הצילו אותי ובגלל זה אני חוזר לבית
נקשתי בדלת
והמשרת פתח לי
"קמרון תיכנס"
הוא הכיר אותי בגלל זה הוא הכניס אותי
נכנסתי לבית או יותר נכון לאחוזה והרגשתי שמח הרגשתי שהגעתי הביתה נכון שסטפני וגו'רג עושים לפעמים דברים נוראיים אני עדייו אוהב אותם הם כמו הורים בשבילי
סטפני: קמרון???מה אתה עושה כאן
היא רצה אליי וחיבקה אותי חזק ואני אותה
קמרון: מצטער שברחתי
סטפני: זה בסדר יפה שלי
סטפני: ג'ורג' בוא תראה מי בא!!
ג'ורג' ירד למטה
ג'ורג': קמרון מה איתך?
הוא נתן לי חיבוק
סטפני: בוא תאכל
אחרי שסיימתי לאכול ודיברתי איתם עליתי לקומה למעלה שם נמצאו החדרים שלי ושל ליאם האח הגדול של דילן
והחדרים בקומה מעלינו היו של יסמין ודילן
ליאם: קמרון מה זכינו שבאת?
קמרון: אל תדאג אני לא עוזב יותר
נכנסתי לחדר ונשכבתי על המיטה שלי
אל תדאג מתוק יש כאן עוד ילדה מאומצת בידיוק כמוך רק שהיא כאן מאז שהיא נולדה הנה אני אקרא לה
"יסמין מתוקה בואי"
ילדה קטנה עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני נכנסה לומר לי שלום
"אני יסמין ואתה"
" אני קמרון"
סטפני: יסמין מהיום הוא יגור איתנו בבית
יסמין: ישש שישחק איתי ועם דילן וליאם
קמרון: אני רוצה להיות לבד בבקשה
סטפני: בואי יסמיני הוא רוצה להיות לבד נלך לשחק
יסמין גם היתה מאומצת אבל היא לא מכירה את ההורים שלה , איך אמא שלי ככה זרקה אותי אני היחיד שתמיד הגן עלייה מפני ראלף ובגללה תמיד חטפתי מכות איך היא לא פחדה לתת אותי למישהיא שהיא הכירה תוך שנייה, החלטתי לצאת מהמחשבות על פעם זה גרם לי לכעס שלחתי לאניה הודעה
היי אנייה מה איתך?
אניה: אני בסדר הגעת כבר?
קמרון: כן רוצה לבוא לבקר?
אניה: אני לא בבית
איפה היא יכולה להיות השעה שש בבוקר
אחרי שנייה שחשבתי הבנתי שהיא כנראה ישנה אצל ניק
קמרון: אצל ניק?
אניה: אמ כן
קמרון: אה אוקיי אני לא אפריע ביי
חיכיתי שהיא תרשום אתה לא מפריע אבל היא לא הגיבה להודעה שלי וזה גרם לי לרתוח מעצבים באיזה קטע היא מסננת אותי והיא עם ניק הדפוק הזה
מישהו נקש לי בדלת וקטע לי את מחשבותיי הייתי עצבני רצח
קמרון: מיזה???
"זאת יסמין"
פתחתי לה את הדלת והיא היתה עם חלוק מקלחת
קמרון: יסמין מה לעזאזל?!?
יסמין: כלום באתי לדבר איתך
קמרון: את בטוחה?
יסמין: מאה אחוז
היא סגרה תדלת והייתי כול כך עצבני שכמעט דפקתי לה סטירה
קמרון: נו יסמין דברי אני עצבני
יסמין: כלום התגעגתי
קמרון: אוקיי ו..
היא פתחה את הקשירה של החלוק באיטיות
והבנתי מה היא רוצה ולא היה אכפת לי תאמת
אז זרמתי איתה רציתי לנקות תראש
נקודת מבט כרמל:
דילן נכנס לחדר שלי ונישק אותי
דילן: התגעגעתי אלייך
כרמל: גם אני בוא נלך היום לים
דילן: לא מפריע לי