היי אני אניה קופר בת 17 וחצי אני גרה בעיירה בשם וילנדי בעירה שלנו יש שתי משפחות עשירות "משפחות מלוכה" שמתחרות על הכבוד אני בת לאחת מהמשפחות האלה כן כן החיים שלי הם חיים חלומיים ישלי אחות בשם כרמל בת 17 וחצי אנחנו תאומות לא זהות והיא גם החברה הכי טוב...
אני יודעת שזאת היתה טעות את לא צריכה לצעוק עלי! שמעתי את כרמל מדברת עם אמא במטבח מתחננת שתסלח לה, כאב לי עלייה ידעתי שהיא לא התכוונה שזה מה שיקרה המצב בבית היה גרוע היתה אוירה נוראית! במיוחד שדילן לא יוצא מהחדר מאז שכרמל חזרה מהבית חולים " כרמל זה לא ניתן לדיון!" אמא צעקה ושמעתי מהחדר ליאו ממש כועס עליה שהיא עשתה את זה בגיל כול כך מוקדם ואני אני לא כועסת אני פשוט עצובה בשבילה שזה היחס שהיא מקבלת מהמשפחה אני היחידה שאיתה בזה היא רוצה להפיל אבל אני לא אתן לה בחיים! כרמל נכנסה לחדר שלי כרמל: אני מפילה אותו לא מתאים לי תינוק בגיל הזה ואין לו אבא ואמא לא מסכימה לי לגדל אותו ואבא חופר לי ללדת אותו וממש לא באלי! אניה: כרמל את תייהי בסדר ישלך עוד זמן להחליט ואנחנו ניהיה בסדר אני מבטיחה לך, דיברת עם דילן? כרמל: לא ואני גם לא רוצה למה הוא לא בא ודיבר איתי? אניה: אולי הוא לא יודע מה לומר לך כרמל: זה גם הילד שלו וזה לא אשמתי בלבד גם לו היה חלק בזה, חלק גדול אניה: צודקת לכי לדבר איתו תראי איך הוא יגיב כרמל: שום סיכוי כרמל יצאה מהחדר והחלטתי לרדת לדבר עם אמא ולנסות להסביר לה שהיא לא צריכה לצעוק ולהתעצבן עלייה כי זה כבר קרה וזה סתם לגרום לה ליותר צער אבל לשוא אמא ממש לא התייחסה היא רק אמרה מה יגידו, איך יגיבו שהבת שלי בהריון, מה יחשבו עלינו, מה יחשבו על החינוך שלי כול הזמן מעניין את המשפחה הזאת מה אומרים עלייה עליתי לחדר שלי ואנסטסיה נכנסה אליו אנסטסיה היא אחותי הקטנה היא בת 7 ועד עכשיו היא היתה במחנה קיץ עם הכיתה שלה זאת כיתה קטנה של עשירים וכול הזמן שהיא לא היתה כאן אף אחד לא התייחס אלייה שהיא חזרה אני ממש לא רוצה שיהיה לה חיים כאלה! אניה: אנסטסיושש איך היה? התגעגעתי נסיכה חיבקתי אותה והיא אותי בחזרה אנסטסיה: היה ממש כיף!!! מה קרה לאמא? אניה: אמא וכרמל רבו אז את יודעת רוצה לעשות משהו ביחד? אנסטסיה: כן כן כן אניה: נלך לפארק נקודתמבט כרמל החלטתי שאני הולכת לדבר עם דילן זה לא פייר שרק אני סובלת בסיפור הזה נקשתי לו בדלת דילן: מי זה? כרמל: כרמל דילן פתח לי את הדלת דילן: היי כרמל מה מה איתך? כרמל: מקסים אני צריכה לדבר איתך דילן: אוקיי כנסי נכנסתי לחדר והוא סגר אחריי את הדלת כרמל: אני צריכה שתשב דילן: אוקיי כרמל: אני אממ כרמל: אני בהריון, ממך אמרתי והשפלתי מבט הוא לא היה נראה מופתע דילן: אני יודע כרמל: אז למה נתת לי להגיד את זה אתה יודע שזה משפיל! וחוץ מיזה למה לא אמרת לי כלום דילן: אני לא חושב שיש מה להגיד אנחנו לא הולכים לגדל אותו כרמל: אוקיי סבבה קמתי מהמיטה לכיון הדלת ודילן עצר אותי דילן: אני פה בשבילך אם את צריכה כרמל: אני לא צריכה! אמרתי בעצבים ויצאתי מהחדר חזרה לאניה אני ואנסטסיה חזרנו הביתה היה ממש כיף היא צריכה מישהו שיהיה איתה אף אחד לא מתייחס אלייה ברגע שנכנסנו הביתה ליאו ניגש לאמבטיה ליאו: היי בוביק מה קורה? אנסטסיה: בסדר ליאוש היא חיבקה אותו חזק אנסטסיה: אניה בואי לחדר שלך אניה: סבבה עלינו יחד במדרגות וקמרון בידיוק ירד קמרון: אניה אני חייב לדבר איתך אניה: לא עכשיו אני עם אנסטסיה קמרון: היי אנסטסיה אני קמרון אנסטסיה: היי.. אמרה בחשש אניה: אנחנו נעלה קמרון: תחכי לי מאוחר יותר בחדר ארונות אניה: אולי אני ואנסטסיה נכנסו לחדר ושמתי לנו "לשבור את הקרח" התכסנו ילד בשמיכה ולא הייתי מרוכזת בסרט מה קמרון רוצה להגיד לי כול כך חשוב שזה בחדר ארונות ואומיגאד ניק!! התיישבתי במיטה בשוק מעצמי שלא דיברתי איתו כול היום ושפתחתי את הטלפון ראיתי שתי שיחות ממנו והודעה הודעה מניק: ניק: יום הולדת שמח לי? פאק פאק איך שכחתייי!!!! אני חייבת ללכת אליו עכשיו!! ולהביא לו משהו אבל מי יהיה עם אנסטסיה, קמרון!! יצאתי מהחדר וקמרון ישב בסלון אניה: קמרון אני יכולה לבקש משהו? קמרון: כן אניה: אני חייבת ללכת לאנשהו יש מצב אתה יושב עם אנסטסיה בחדר שלי בבקשה קמרון: כן בתנאי שתדברי איתי ותפסיקי לעשות לי פרצופים אניה: אוקיי אוקיי רק לך אלייה היא במיטה שלי תישב איתה ותיהיה חמוד!! עליתי לחדר ארונות בריצה ולבשתי את זה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
נסעתי במהירות לחנות וקניתי לו מתנה ענקית הגעתי לשם ורצתי לבית שלו אמא שלו פתחה לי אניה: היי אני ידידה של ניק והבאתי לו מתנת יומולדת "אני לא פותחת לזרים" היא סגרה לי את הדלת בפנים וודאפק שתפתח לי!!! עשיתי סיבוב וקראתי לו דרך החלון שלו הוא פתח תחלון וסימן לי שקט עם היד ניק ירד אליי והלכנו למקום הקבוע שלנו ניק: איפה היית? אניה: אחותי היא היה בלאגן היום בבית וממש שכחתי מהיומולדת סליחה ניק ניק: זה בסדר אניה: מזל טוב חיבקתי אותו והוא אותי בחזרה
