היי אני אניה קופר בת 17 וחצי אני גרה בעיירה בשם וילנדי בעירה שלנו יש שתי משפחות עשירות "משפחות מלוכה" שמתחרות על הכבוד אני בת לאחת מהמשפחות האלה כן כן החיים שלי הם חיים חלומיים ישלי אחות בשם כרמל בת 17 וחצי אנחנו תאומות לא זהות והיא גם החברה הכי טוב...
חזרה ליום לפני קמתי משינה והייתי בטלפון קצת אחרי כמה דקות קמתי צחצחתי שיניים סרקתי את שיערי והשארתי אותו חלק לא היה לי כוח לעשות בייבליס למרות שאני יותר אוהבת שהשיער שלי מתולתל שמתי חולצה וגינס לקחתי תיק שחור קטן הסתכלתי במראה לבחון את עצמי כמובן שלא מרוצה אבל אני לא מהבנות שהתבכיינו שהן לא אוהבות את הגוף שלהן אני פשוט לא מתה על הגוף שלי אני לא שלמה איתו אבל אני לא מתלוננת יש יותר גרועות ככה אני אומרת ואז מרגיעה את עצמי שמתי נעלי ספורט של אדידס והחלטתי שאני הולכת לים קצת לפרוק לשמוע שירים רק אני ועצמי
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(זה מה שלבשתי) באתי לצאת מהחדר וכרמל עמדה שם עם חולצה ארוכה של דניאל כרמל: אני מתגעגעת אליו הוא חסר לי היא בכתה וחבקתי אותה אניה: הוא לא עזב הוא תמיד כאן איתנו כרמל: לאן את הולכת ? אניה: לים קצת לפרוק..רוצה לבוא? שאלתי כרמל: לכי תנקי את הראש אניה: יאלה תתארגני אני מחכה לך למטה את צריכה את זה היא חייכה ורצה להתארגן אני מעדיפה שהיא תשמח
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
כרמל לבשה את זה כרמל: אני מוכנה יאלה בואי יצאנו מהבית נקודת מבט דילן יסמין נכנסה לי לחדר בלי לדפוק תאמת שלא היה לי כוח אלייה עוד כאב לי הראש מהמכה יסמין: מה איתך בובי? דילן: יסמין לא היום יסמין: וואו למה אתה תוקפני לא רציתי את זה באתי לדבר דילן: אוקיי דברי יסמין: לאן אנחנו מתקדמים? בוא ניקח את זה שלב קדימה וודאפק מה הקשר שלב אני ממש לא רוצה להיות מחויב דילן: שום שלב יסמין אני לא בקטע אמרתי לך את זה יסמין: דווקא הרגיש לי שאתה מאוד בקטע דילן: זה לא מה שהתכוונתי להעביר סליחה אבל זה לא יקרה יסמין: אוקיי הבנתי אותך היא יצאה מהחדר קמרון נכנס לחדר בעצבים קמרון: איך איך ישרוטט איך נתת להם ללכת????? דילן: לא נתתי הוא עילף אותי שיקרתי חצי קמרון: שמתי לה פתק הוא מילמל דילן: מה למי?? קמרון: לאניה דילן: מה רשמת לה ידפוק קמרון: זה לא חשוב היא שונאת אותי דילן: מה ציפת סטפני נכנסה לחדר מה אמא? שאלתי סטפני: דילן ראיתי את המצלמות אבטחה ראיתי שנתת להן ללכת! איך יכולת לבגוד ככה? בי במשפחה שלך! דילן: אמא אני לא קמרון: מה לא ידפוק?? הוא צעק והעיף את האגרטל שהיה לי בשידה סטפני: אני לא רוצה לראות אותך לך! היא אמרה ויצאה מהחדר דילן: אני עוזב די! קמרון: לאן תלך?? דילן: אני אנסה לבקש ממשפחת קופר שיארחו אותי אתה מצטרף או לא? קמרון צחק קמרון: השתגעת או השתגעת?? חטפנו את הבנות שלהן להזכיר לך! דילן: סמוך עלי פעם אחת בחיים קמרון: אוקיי אני בא קמרון ארז תיק ויצאנו מהבית השארנו להם פתק והלכנו למשפחת קופר חזרה לאניה חזרנו מהליכה בים מה ששיחרר אותי ממש נכנסתי למקלחת ושסיימתי שמתי עלי חלוק לא היה לי כוח להתלבש נשכבתי על המיטה הסתרקתי כיביתי את האור וניסיתי לישון כרמל נכנסה לחדר שלי כרמל: בואי למטה אניה: הכול טוב?אני עם חלוק אין לי כוח כרמל: זה רציני בואי קמתי מהמיטה והתחלתי לרדת במדרגות ראיתי את קמרון ודילן יושבים בספה הרגשתי שאני עומדת להתעלף אניה: מה הם עושים פה? צעקתי וקמרון הסתכל עליי וקרץ לי מה לעזאזל?! אמא התקרבה אלינו אמה: זה בסדר נסיכות אנחנו לא גורמים לכן לרע הם מציעים עזרה כרמל: אנחנו ממש לא צריכים עזרה אמה: אנחנו כן! המשפחה שלהן לקחו לנו את כול הכסף ג'ורג': בואו נדבר בשולחן עליתי לחדר ושמתי על עצמי חולצה ארוכה ומתחת טייץ קצר הם ישבו בשולחן ואכלו איך זה הגיוני שאנחנו באותו השולחן אוכלים ארוחה ערב ודנים על זה אני דילן כרמל קמרון אמא ואבא?!
