פרק 17💥

84 5 0
                                    

המשרתת הכינה לנו ארוחת בוקר אנחנו עשירים ממש! ישבנו בשולחן אני דילן קמרון כרמל ליאו ואמא
אבא הלך לסדר עניינים
מעצבן אותי שיש עוד אנשים המון אנשים שאני לא מכירה מהעיר שלי בגלל כול השיט הזה של המשפחות העשירות משפחות הביניים ומשפחות של העניים מה אם יש משהיא מהעניים שהיא נערה כמוני בת 17 שבמקום להתעסק בבעיות של איזה חולצה לשים היא מחפשת אוכל ברחובות מה הקטע של ההפליות ולמה אסור לי לדבר איתם כי זה מוריד מהכבוד של המשפחות העשירות
לקחתי עוד קצפת לפנקייק והבחנתי שכרמל ודילן נועצים מבטים אחד בשני אולי זה באמת "זיווג משמיים" צחקתי מעצמי והייתי נראית מוזרה כולם הסתכלו ואז כרמל צחקה גם אכשיהו רק היא מבינה אותי ואת הטימטום שלי
הארוחה היתה שקטה מתמיד ליאו ניסה לחדור את השקט עם בדיחות מפגרות שלא הצליחו אף אחד חוץ מקמרון שניסה לצחוק בכוח כדי לשבור את השקט המלחיץ שהיה בשולחן זה מה שקורה שאת אוכלת בבית שלך עם החוטפים שלך
עליתי לחדר וראיתי את החבילה שחיכתה לי מ- Fix
יששש צעקתי והלכתי להראות לכרמל
כרמל: יואווו שליי צריך להגיעע מחרר יכלבהה
אניה: מזה המבטים עם דילן
כרמל: איזה מבטים
הסתכלתי עלייה במבט שכמעט מתפוצץ מצחוק ואחרי שנייה היא צחקה
כרמל: לא יודעת אבל אני מרגישה אליו משהו
אניה: אני מסכימה לך להגיד שאת אוהבת אותו
כרמל: כן אבל את יודעת
הלכתי לחדר והחלטתי שאני " יורדת לעם"
שמתי ג'ינס סקיני וחולצה אדומה של קלווין קליין  לקחתי את התיק שלי ושמתי נעלי סניקרס של אדידס אדומות אספתי את השיער לקוקו גבוה והבאתי את הארנק שלי שמלא בכסף החלטתי שאני חייבת לעזור להם!
ירדתי למטה
ליאו ישב בסלון עם קמרון כהרגלם
ליאו: לאן את הולכת?
אניה: לסיבוב עם עצמי
יצאתי לבחוץ וקמרון אחרי
קמרון: אניה!
החלטתי להתעלם
קמרון רץ אחרי
קמרון: אניה
אניה: מה??
קמרון: אני מצטער על הכול יצאתי מניאק
אניה: מניאק ככה אתה קורא לזה קמרון אתה פאקינג ניצלת אותי אם זה ביום שנפגשנו ואם זה שחטפת אותי ואם זה שאתה החלטת לגור כאן מה את רוצה ממני אתה בעצמך אמרת שאתה סתם היית איתי אז מה אתה רוצה
אמרתי בעצבים
קמרון: אני רוצה שנפתח דף חדש אני לא אנצל אותך שוב בבקשה אני חושבת שאני ואת
קטעתי אותו
אניה: מתי שלא רצית אותי אני באתי אחריך כמו עיוורת והתאהבתי בך סתם אז אתה חושב שעכשיו תגיד לי שזה אמיתי ואני אבוא אחרייך מצטערת אבל אני ואתה זה לא יקרה בחיים!
הסתובבתי וקמרון המשיך לדבר
קמרון: את התאהבת בי?
אניה: התאהבתי באדם שהצגת את עצמך זה שלא היה אכפת לו מכלום חוץ ממני וממנו אפילו את השם שלו הוא לא אמר כי" זה לא היה משנה" נכון אפילו הוא היה הצגה אני גמרתי עם הפאקבוי האלו
הסתובבתי ונכנסתי לאוטו
הגברתי את המוזיקה על הכי גבוה זה היה על השיר
" What lovers do" שרתי עם עצמי את המילים
ואז הגעתי למקום שבו העניים גרים לקחתי נשימה ויצאתי מהאוטו ראיתי מלא נשים מבוגרות וצעירות ברחובות נראות רע והבחנתי את הכעס והתיסכןל הם התחילו לצעוק שיצאתי
והתחילו להעיף עליי חול הייתי בשלב הזה רחוקה מהאוטו ממש פחדתי שיעשו לי משהו נשמעו צעקות
"מה קרה ירדת לעם נסיכה??"
"תחזרי לאמא המפגרת שלך"
" חסר לך חול בממלכה שבאת??"
"תביאו לנו כסף אנחנו רעבים"
הם העיפו עליי חולות ואיזה זקנה קמה לכיווני לממש נלחצתי
"אתם הרסתם לי ולמשפחה שלי את החיים"
היא ירקה עליי ובאה להעיף לי סטירה עצמתי את העיניים מבהלה
ושום דבר לא קרה נער עצר בעדה לעשות את זה
"סבתא די! " הוא אמר
סבתא שלו חזרה לבית
" בואי "
הוא אמר לי והלכתי אחריו
היה לו שיער מתולתל חום הוא היה יחסית רזה אבל לא ממש
הגענו למין בקתה כזאת
"אני מצטער על האי נעימות הן ממש כועסות בגלל המצב שלנו"
" כן אני מבינה את הכעס אבל סהכ באתי להביא להן כסף"
הוא חייך
"ניק"
הוא לחץ לי את היד
"אניה"
השבתי
ניק: הייתי מציע לך משהו לאכול אבל אין לי כול כך מה
אניה: אני מצטערת על הכול הוצאתי את כול הכסף שלי והבאתי לו
ניק: את לא צריכה את זה?
אניה: לא זה לא יכסה חצי ממה שהמשפחה שלי עשתה לכם תביא לחברים שלך תיקנו אוכל או משהו
ניק נראה ממש מאושר
ניק: תודה לך אניה
הוא חיבק אותי והחזרתי לו חיבוק
אניה: אתה חייב מקלחת ובגדים
ניק: אני אשמח
אניה: בוא איתי
ניק: לא לא זה לא מתאים
אניה: נו באמת אתה לא עומד לעשות לי את הסצנה הזאת שהמשפחות שלנו שונאות אחת את השנייה אנחנו לא רומיאו ויוליה בוא לאוטו אף אחד לא ישים לב
ניק: אהבתי רומיאו ויוליה

 Cooper family💥Where stories live. Discover now