DANGEROUS MAN

פרק 13- איך הכרתם?

מרתון 2/3

השעה שבע הגיעה והחלטתי להיכנס להתקלח ברוגע להירגע קצת מהבלגן שאני מניחה שהולך לבוא עקב הארוחה, מילאתי את האמבטיה מים חמים בעודי מורידה את בגדי, שופכת אל תוך האמבטיה סבון עד שהיא מתמלאת בקצף לבן שיסתיר את גופי כשאכנס אל האמבטיה, נכנסתי לאט אל האמבטיה נאנחת מהחום שהקרינה על גופי, עצמתי את עיניי נותנת לעצמי לשקוע באמבטיה החמה כשראשי נשען אל מחוץ למים לאחר כמה דקות שעיניי עצומות שמעתי ״אני אשמח להסתכל עלייך עוד הרבה ככה אבל אין לנו הרבה זמן ואני אשמח לדבר איתך לפני שנלך״ פתחתי את עיניי בבהלה וחרדה וצווחה יצאה מפי, מי אם לא אדריאן בכבודו ובעצמו עמד ממש מולי, כשאני באמבטיה, אוי לי.
״מה אתה עושה פה?!?״ שאלתי בבהלה מודה על כך שהקצף מכסה את כולי כך שהוא לא יראה דבר
״יש לנו ארוחה בקרוב ותהיתי לעצמי אם את זוכרת שהם בטוחים שאנחנו זוג?״ ״אוי לא״ מילמלתי לעצמי מטיחה את ידי במצחי ״אני מניח שכדי שתתחילי להתארגן אנחנו צריכים לצאת בקרוב״ אמר ונאנחתי ״תסתובב״ אמרתי והוא חייך חיוך מעושה ״אני אשמח להישאר כך למען האמת״ אמר והסמקתי הופכת לאדומה ״תסתובב״ אמרתי שוב והפעם הוא הקשיב לי, נעמדתי תופסת במגבת התלויה לידי מתנגבת ועוטפת את גופי ולאחר מכן תופסת בעוד מגבת קטנה יותר ומלפפת אותה סביב שיערי ״אתה יכול להסתובב״ מילמלתי יוצאת מן האמבטיה אל כיוון חדרי ואל ארוני, הוא התיישב על מיטתי צופה בי מחפשת ביאוש אחר בגד מתאים, לאחר זמן מה שאני לא מוצאת מה ללבוש הוא קם מן המיטה מוציא מן הארון שמלה שחורה די צמודה אך שלא חושפת דבר יותר מידי וז'קט מתאים עקב הקור ששרר בחוץ, הסתכלתי בעיניו בהפתעה ״אל תראי כל כך מופתעת״ גיחך ״אני... אני פשוט לא מבינה מה לך ולבחירת בגדים מוצלחת״ רק לאחר שהוצאתי את המילים מפי הבנתי כמה מביכה יצאתי. והסמקתי ״זה בסדר״ צחק ״יש לי אחות בגיל 15 אז אני מבין פחות או יותר בלבוש של בנות״ לומר שלא הייתי מופתעת היה שקר, לאדריאן הלכאורה חסר רגשות וקר יש אחות קטנה, אכן מפתיע ״או... זה מפתיע״ ״אני חושב שכדי שתתלבשי״ גיחך ״כן...״ מילמלתי, ומבלי שאגיד דבר הוא הסתובב כדי שאוכל להתלבש בנוחות והמחווה הקטנה הזאת שמראה כבוד מצידו כלפיי גרמה לדברים לזוז בתוכי.
לאחר שהתארגנתי בבגדים שיער ומעט איפור ירדנו למטה וסוף סוף יכולתי לבחון אותו, הוא לבש חליפה כתמיד אך הפעם החליפה הייתה בהירה יותר ואהבתי את זה, זה החמיא לו, תפסתי במפתח הבית ובריין יוצאת מן הבית ביחד עם אדריאן ונועלת את הבית אחרי, ריין שהיה מרוגש מכל העיניין של לצאת מן הבית התחיל לקפוץ בידי ואדריאן ששם לב מיד תפס בריין כדי שלא יפול מן ידי, ואהבתי את זה, אהבתי את המבט הדואג שהיה לו כי פחד שריין יפול, אהבתי את הדאגה שהפגין כלפיו, זה הרגיש לי כאילו הוא עושה מאמצים כדי להתחבר אליי ואחד מהם היה אהבתו כלפי ריין כי ידע שהוא חשוב לי והדבר השני היה הארוחה עם גברת קלובר כי ידע שהיא גם חשובה לי.
הגענו אל ביתה של גברת קלובר ובעלה דופקים בדלת ולאחר פחות משלוש שניות הדלת נפתחה וגברת קלובר המחויכת ובעלה עמדו בדלת מברכים אותנו לשלום, ברגע שכף רגלי דרכה בביתם של משפחת קלובר הרגשתי את החמימות מתפשטת בי, אדריאן נכנס אחריי מניח את ריין על הרצפה שמיד רץ אל אנסטסיה הכלבה של משפחת קלובר, אדריאן הציג את עצמו בפניהם מושיט אל גברת קלובר יין יוקרתי שרק עכשיו שמתי לב לקיומו, התיישבנו בשולחן הערוך במטעמים שרק גברת קלובר יודעת להכין, הארוחה החלה בשיחת חולין עד שאדון קלובר שאל ״אז, איך הכרתם?״ לזה, לא הייתי מוכנה.

הייי❤️
אז זה הפרק השני במרתון תצפו לעוד אחד אוהבת מלאאאא😍

18/7/2018

שיר- on my way