DANGEROUS MAN

פרק 9- אני יודע

קמתי בבוקר מנביחות מוכרות ומיד ידעתי שזה ריין, שמתי נעלי בית וירדתי לבדוק את העיניין, ריין נבח על הדלת כי שמע דפיקות מה שגם אני שמעתי לאחר שראה אותי והפסיק לנבוח ״היי, אני יודע שאת שם פתחי את הדלת״ שוב הקול הזה שוב הקול המוכר המסוכן והצרוד בצורה כל כך מושכת כל כך גברית התקרבתי אל הדלת במעט חשש הרי מאז אתמול לא דיברנו, הושטתי את ידי אל ידית הדלת מושכת אותה ללמטה והדלת עשתה רעש חריקה קטן ומיד לאחר מכן גוף גברי נגלה לפני ״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי בעודי ממקדת את עיניי על שעון הקיר שלפתע נמצא כל כך מעניין בעיניי ״באתי להודיע לך להיות מוכנה בשעה שמונה״ להודיע? כזה גס רוח... ״ובשביל מה?״ שאלתי ובאומץ רב העברתי את עיניי להסתכל על שלו השחורות והמפחידות ״בלי יותר מידי שאלות ילדה יפה תהיי מוכנה בשמונה ואאסוף אותך עם מכונית״ אמר בעודו מעביר את ידו אל סנטרי ובוחן את פניי, אם תשאלו אותי זאת גסות, להודיע לי? לבחון כך את פניי? להגיד לי לא לשאול שאלות? איזו גסות רוח,
״ומה אם לא ארצה?״ ניסיתי לבדוק את הגבולות משהו שאני מרבה לעשות ותוכלו לשאול את אימי המתהפכת בקברה, שוב...
״אם לא תהיי מוכנה בשמונה ותצאי מן ביתך שאדפוק בדלת, בואי נאמר, אני אמצא דרך להביא אותך, אני תמיד מוצא״ סיים את משפטו ויצא מן הדלת ללא מילה נוספת, מה אמרתי? גס רוח.

ישבתי בשולחן ליד מיטתי מחזיקה בעיפרון פחם ומציירת על דף עבה ומורחת את הצבע באצבעותי גורמת ליצירת צל, העברתי את מבטי אל השעון מגלה את השעה רבע לשבע ויודעת שהוא לא יבוא הרי הוא רק מנסה לשחק בי, מה כבר יש לו לרצות מבחורה כמוני? אני לא הסוג שהוא מחפש.
נכנסתי אל חדר השירותים שוטפת את ידי משאריות הפחם ונכנסת בחזרה אל החדר תופסת בקצוות הציור ותולה אותו אל מול פניי בוחנת ומחליטה להשאיר אותו שחור לבן, תליתי את הציור את הקיר הימיני, הקיר שבו הדלת והקיר שבו יש כל כך הרבה ציורים, כששמעתי שיתקינו אצלי את המצלמות הורדתי את כל הציורים מחשש שמישהו יראה אותם, אלה לא סתם ציורים, הם מיוחדים, הם מספרים על החיים שלי ועל מי אני באמת, דברים שלא סיפרתי לאף אחד, לאחר שהתקינו את המצלמות חיפשתי זווית שאוכל לתלות את הציורים מבלי שהמצלמה תוכל לראות אותם וזה היה הקיר שבו נמצאת הדלת.
הוספתי את הציור שציירתי בזה הרגע אל האוסף הנמצא על הקיר ולפתע שמעתי את נביחותיו של ריין ומיד ידעתי שהוא לא נובח סתם כך אלא שהאיש המסוכן דופק על הדלת מי עוד יכול לדפוק?, עשיתי כאילו שאף אחד לא בבית לאחר כמה דקות שקט נשמע והצצתי מחלון חדרי מגלה לפני אוטו ספורט כחול ויפה ואת האיש נכנס אליו, נשמתי לרווחה מניחה שהאיש המסוכן ויתר והחליט ללכת אך לפתע הוא יצא שוב ממכוניתו והפעם מחזיק בדבר כסוף בידו ומתקדם את עבר דלת ביתי, נכנסתי בחזרה אל החדר משעינה את אוזני על דלת החדר מנסה להבין מה קורה שם ולאחר כמה שניות דלת ביתי נפתחה ורגליו החזקות נשמעו עולות במדרגות אל עבר חדרי נבהלתי כל כך מחשש שיתפוס אותי והחלטתי לעשות את עצמי ישנה, כיביתי בשקט את האור ונכנסתי למיטתי מכסה כמה שיותר אך לא את פניי שלט יראה חשוד לפתע ידית הדלת של חדרי זזה ומיד עצמתי את עיניי עושה עצמי ישנה, האיש המסוכן התקרב אל פניי והתכופף ולרגע חששתי שיראה את עיני הפתוחות מעט אז עצמתי אותן לגמרי, חשתי בנשימותיו מתקרבות אל פניי ואצבעותיו ליטפו את לחיי ומיד לאחר מכן את שפתיי, שפתיו התקרבו אל אוזני לוחשות לי בשקט בקול כל כך יפה ״כל כך יפה... כל כך שלי...״ שלי? מה זה אומר? אני לא שייכת לו, לא לו ולא ולאף אחד אחר, לא זזתי ולא הנדתי עף עף, חשתי בנשימותיו מתקרבות שוב לאוזני לוחש לי עוד ״אני יודע שאת ערה״ לחש.

היי לכולם איזה העלתי פרק חדש ואשמח אם תסמנו בכוכב ותכתבו את דעתכם❤️
נ.ב אני רוצה לדעת אם אתם רוצים שאני אמשיך להוסיף שירים ואם אתם באמת שומעים את זה, אז אשמח אם תכתבו לי בתגובות💋

שיר-𝐒𝐎𝐒

26/6/2019