Deadly Deals

פרק 28

"חבר'ה יש לי שאלה" אמנדה מגיעה אלינו נסערת וסקוט מיד קם ומנשק אותה. אני מתגעגע לשפתיים של בלייר.

"ראיתם את בלייר? אתמול בארוחת צהריים הייתה הפעם האחרונה והיא לא עונה לטלפונים" "ניסית את מייקל?" שיין שואל וזה כמו סכין לליבי "כן, הוא אומר שהוא לא ראה" "אני אשאל את זאק, ננסה להוציא מידע" שיין אומר ונעמד.

"אתם סתם מגזימים, היא בטח שיכורה איפשהו" טיילר אומר "אני חושב שהם עשו לה משהו" ג'ון אומר ואוזניי מתחדדות "שמעתי אותם מדברים, הם יודעים שנפגשתם לפני יומיים, ואז במסעדה והם לא מרוצים מזה" "פאקינג שיט!" אני קם וכמעט צועק, בועט ומפיל את הכיסא שישבתי עליו.

"לאן אתה הולך?" סקוט שואל אותי "למצוא אותה" "אתה לא יכול" הוא אומר ומושך אותי "אם ידעו שאתה יודע ונחוש להחזיר אותה, היא תעבור גיהנום" "עד מחר תודיעו לי אם היא בכנופייה אחרת או עדיין אצל גרג" אמרתי וכולם הנהנו והתפזרו.

בערב אני חוזר הביתה בלמבורגיני, ורואה בחנייה את הרכבים של קייטלין, גרג וקת'רין. אני מחנה את למבורגיני בחנייה שלה ועולה במעלית מביט במראה. אני נראה רע. אני צריך להתגלח ולישון יותר. הדלת מעלית נפתחת ואני רואה את כולם בסלון.

"בדיוק בזמן, בואו לשולחן לארוחת ערב" קייטלין אומרת, אני מגלגל עיניים, שם את המפתחות בארון מפתחות לרכבים שלי ומגיע. איך הבית שלי נעשה כזה הכנסת אורחים?

אני לא לוקח הרבה אוכל, שיגידו תודה שאני יושב איתם. בנאדם, אני צריך להעיף אותם מהבית שלי. אבל רק מחר, כשנדע אם אפשר להפר את החוזה המזדיין הזה.

"מחר ברנדון הולך לבחור חליפה וקייטלין שמלה?" גרג שואל וקייטלין מהנהנת. "סקוט בא איתנו" אני אומר לגרג "לא. זה אבא ובן" "לא. הוא מגיע כי הוא 'שושבין' לא?" אני אומר בזילזול וקם מהשולחן "תישאר!" גרג אומר אך אני עולה לחדרי.

המחשבה שקייטלין ישנה איתי פה כל לילה מגעילה אותי. אני מתקשר לסקוט.

"אה אחי?" "יש לך תוכניות למחר?" "לפרוץ למשרד של גרג לחפש אחר מסמכים או במחשב מידע על בלייר" "כן אוקיי, רק אל תסמס לי מה מצאת ואיפה רק אם יש התקדמות או אין" "אחלה, מה אתה עושה מחר?" "מחפש עם גרג חליפה מזורגגת" "זה אמור להיות יום גדול, אח, אני מצטער, אנחנו נמצא דרך ונוציא אותך מזה, רק תשמור על גרג מחוץ לבית המוגן" הוא אומר ואני מהנהן ומנתק.

אני מתקלח, שם פיג'מה והולך למיטה, רואה את קייטלין עם חולצה שלי ונשכב עם הגב אליה עוצם עיניים.

אני חייב לקחת שליטה על הדברים.

אני קם בבוקר והולך למטבח מכין כוס קפה ומוסיף אלייה קצת יין אדום ושותה אותה. "בייב אני הלכתי לקנות שמלה, תהנה" פתאום אני שומע את קולה של קייטלין צווח לי באוזן ומנשק אותי בלחי והולך. כמעט נשפך לי הקפה.

אני מהר מנגב את הלחי שלי, ושותה את הקפה שלי.

טפיחה על כתפי מסיחה את דעתי מהקפה המוצלח "תתארגן, עוד חצי שעה נצא" אני מגלגל עיניים ולוקח את הקפה לחדרי.

למה לעזאזל יש לו את המפתחות לחנייה שלי?!

"היא נמצאת בכנופייה אחרת, עד סוף היום נדע איזה" שיין שלח לי הודעה וזה מעולה, אני מתארגן מהר ויורד "יצאנו?" אני שואל ואנחנו נכנסים לרכב של אבי.

"החתונה בעוד ארבעה ימים" הוא אומר, אני בספק אם אחרי היום תתקיים חתונה. הידיעה שבלייר לא בידיים של גרג משמחת אותי, אני יכול לנפץ לו את החלום ולאחר מכן להציל אותה.

אנחנו מגיעים לחנות היוקרתית אבל זה לא חדש לי, מוכר מגיע ולוחץ את ידו של אבי "איך אוכל לעזור" "אנחנו מחפשים חליפת חתן" גרג אומר וטופח על גבי.

"ברכותיי" המוכר אומר ועוד שיט כזה, אני מהנהן כדי שנגיע לעיקר.

אנחנו עם כמה חליפות הולכים לתאי מדידה וסוף סוף המוכר עוזב.

"אבא, אני לא רוצה להתחתן איתה" אני מנסה את ההכי נחמד שלי "חבל מאוד בן, קייטלין היא בחורה מדהימה" הוא אומר "אבל אני לא אוהב אותה" "אתה תלמד לאהוב" הוא עונה.

"אני רציני, אני לא מתחתן איתה" "שכחת את החוזה, אתה תתחתן עם קייטלין וקלייר תהיה בטוחה" "כן? אז איפה בלייר אה? איפה מכרת אותה?" אני מנסה לשמור על איפוק.

"ברנדון, טיילר במקום בטוח עקב המעשים שלך וההפרת חוזה" "החוזה אומר שלא תיגע בה אבל מייקל מרייר אחריה לכל מקום" אני עצבני "והחוזה אומר שלא תפגש איתה אז אני מניח ששנינו הפרנו אותו קצת" הוא אומר.

"איפה-היא?" אני אומר בקשיחות "תמדוד את החליפות" "לא. אני לא מתחתן עם קייטלין עד שאתה לא אומר לי" "ברנדון אתה שכחת מי מחליט פה. וזה אני. אתה נכנס עכשיו לתא מדידה ומודד את החליפות וכשאתה יוצא אתה מוחק את טיילר מהראש וחושב על קייטלין. היא האהבה שלך החיים שלך ואתה צריך להפנים את זה" גרג אומר בקול סמכותי - תוקפני וכמעט משכנע אותי.