פרק 2

547 20 0
                                    

"שלום וערב טוב" אמרתי וכשהבנתי מי האנשים קפאתי לרגע.

"הערב אנחנו נהיה המלצרים שלכם, אני בלייר וזה לואי מלצר המשקאות, הינה התפריטים, כשתרצו להזמין תקראו לי" אמרתי בנימוס עם חיוך מזויף והלכתי.

אני לא מאמינה שאני ממלצרת את ברנדון, קייטלין ושני מבוגרים, גבר ואישה.

"תגידי לי שהוא לא חתיך" לואי לחש לי באוזן והנהנתי. הלכתי למטבח ולקחתי מנות לשולחנות אחרים, בדרך שמעתי את האישה המבוגרת, קוראת לי "אני כבר מגיעה" אמרתי והלכתי לשולחנות שהזמינו את האוכל.

כשהגעתי ברייס היה בשולחן שלהם ודיבר איתם. "כן, תרצו להזמין?" שאלתי. "את הרגיל" ברנדון אמר, "סלט קיסר" קייטלין אמרה. "הצ'יזבורגר המקסיקני" "ופסטה ברוטב רוזה" אמרו המבוגרים, "כבר בדרך" אמרתי והלכתי לשולחן הבא.

המסעדה התמלאה והיה לי עומס גדול. עשיתי סיבוב להגיע לשולחנות סיבוב להביא מנות. וכשהייתי עם שני מגשים כבדים הבאתי לשולחנות ואז חזרתי לעוד סיבוב.

חילקתי קודם את האוכל לשולחן עם הילדים, חילקתי ואז לשולחן של ברנדון. חילקתי את המנות ואמרתי "אם תרצו משהו תקראו לי" וכשבאתי ללכת קייטלין אמרה "ברייס אתה רואה? עד שהמלצרית שלך מביאה האוכל כבר קר" נשמתי עמוק והשפלתי מבט.

הלכתי לכאן כדי לשכוח ממנה ומכל הבלגן של הכנופייה, אז היא באה אליי? כדי להשפיל אותי פה?

"בלייר" ברייס אמר בטון שאומר שיחכה שנהיה לבד אחר כך.

"זה סלט, זה לא אמור להיות חם" אמרתי.

"בלייר אני נשבע" ברייס אמר בעצבים, "למה המלצרית שלך מדברת אליי בצורה כזאת?" קייטלין התלוננה

"הייתי שמחה להמשיך את השיחה המלבבת הזאת, אבל יש לי עוד הרבה עבודה, בתיאבון" אמרתי לכולם והלכתי להמשיך לקבל מנות ולקבל לקוחות.

אני עובדת כל כך הרבה פה, יש פה בקשות כל כך מוזרות.

"בלייר בואי" ברייס קרא לי, התקדמתי אליו עם המגש הכבד שהחזקתי ואמרתי לו "אני אסיים לחלק את המגש הזה ואגיע" הוא הסכים והתקדמתי, אבל קייטלין שמה לי רגל, מעדתי, המנות ברובן נשארו במקום ורק זזו קצת אך סופלה נפל על החולצה המכופרת הלבנה של ברנדון שתפס אותי לפני שנפלתי.

"אני כל כך כל כך מצטערת ברנדון, אני אקנה לך אחת חדשה, סליחה" אמרתי והבנתי שהלך עליי, במסעדה ובכנופייה. "היא חדשה נכון?" אמרה "תפטר אותה" לחשה אבל מספיק כדי שכולנו נשמע. "אין צורך, היא שמה לה רגל, אני לא צריך חולצה חדשה ותודי לי אחר כך" אמר והתיישב, "תודה ברנדון, באמת" אמרתי "תביאי לנו את החשבון בבקשה" אמר והנהנתי והמשכתי לחלק את שאר המנות, המסעדה החלה להתרוקן והבאתי להם את החשבון.

Deadly Deals Where stories live. Discover now