דאבל סטיילס//פאנפיק על לארי

פרק 3

״כואבות לי הרגליים מה זה התור הזה ??״ התעצבן זאין וצנח על הכיסא כשסוף סוף הם הגיעו למקומות שלהם

״כן, כמה בנות מחכות בשביל לראות אותו. פשוט סיוט״ הסכים איתו לואי

״תפסיקו כבר להתבכיין״ אמרה דייזי ״הוא אמור לעלות בכל רגע״
****
״הארי אתה עולה בעוד כ-10 דקות״ אמר לו אחד מאנשי ההפקה

״אנחנו מחכים לך פה״ קרא לו נייל עם הפיצה בפה בזמן שהארי קם לכיוון הדלת

״כן, תיארתי לעצמי ככה״ הוא ענה בחצי חיוך ויצא.
****
״אני מתחיל להשתעמם״ אמר לואי ״מתי הוא כבר עולה?״

״היי״ נשמע קול קטן לידם

״היי...״ ענה לואי ״אנחנו מכירים מאיפה שהוא?״

״כן לו, היא אתנו בבית ספר״ אמר זאין וג׳מה חייכה חיוך גדול

״ג׳מה, נכון?״

״כן״ היא צייצה

״חח הכל בסדר?״ חייך קצת זאין

״אה נכון אני מכיר אותך״ התערב לואי ״את לא אחות של מרסל?״

״אממ לא אני ב-בת דודה״ שיקרה ג׳מה בגמגום

״הוא קצת מוזר״ עיוות לואי את פרצופו

״כן אבל הוא חמוד כשמכירים אותו״ ענתה ג׳מה

״אז מה״ חזר זאין לשיחה ״את מעריצה של הארי?״

״סוג של מעריצה, כן. ולמה אתם פה?״

״אנחנו פה עם אחותו הקטנה של לואי - דייזי״

״היי״ נופפה לה ג׳מה ודייזי החזירה לה חיוך

״הוא עולה! הוא עולה!!״ קראה דייזי פתאום בהתרגשות וקיפצה במקום

״אז נדבר אחר כך?״ היא אמרה

״כן, בטח״ חייך אליה זאין וזה עשה לה את היום.
****
לג׳מה ממש לא הייתה כוונה להישאר בין כל הבנות הצווחות ולצפות באחיה הקטן מקפץ על הבמה, לכן היא הוציאה את כרטיס הוי.איי.פי שלה והלכה אל מאחורי הקלעים.

״קלוט״ קרא זאין אל לואי ״לג׳מה יש כרטיס וי.איי.פי אפשר לבקש ממנה שתכניס אותנו״

״יאללה אז מה אתה עוד עושה פה, לך מהר לפני שהיא תכנס״ ענה לו לואי

״היי ג׳ם!״ קרא אליה זאין כשהוא התקרב אליה בריצה ״מותר לך להכנס אל מאחורי הקלעים?״

״כן פשוט אתה מבין...״ גמגמה ג׳מה ״אמא שלי היא.. אממ עובדת בהפקה, כן אז מותר לי להכנס״

״יא אז מה דעתך להכניס אותנו בסוף ההופעה? אחות של לואי היא מעריצה שרופה״

״כן בטח, תסמס לי בסוף ההופעה איפה אתם ואני אבוא לאסוף אתכם״ אמרה לו ג׳מה והביאה לו את מספר הפלאפון שלה

״מגניב. אז נפגש אחר כך?״

״כן. תהנו מההופעה״
****
״נו סידרת?״ שאל אותו לואי כשהוא חזר

״בסוף ההופעה אני אסמס לה איפה אנחנו והיא תאסוף אותנו אל מאחורי הקלעים.״

״מגניב״ ענה לו לואי על רקע הצרחות, שכן הארי כבר עלה לבמה

״לואי אתה יכול להרים את השלט הזה במקומי?״ שאלה דייזי ״אני לא מספיק גבוהה ואני רוצה שהוא יראה אותו״

״כן, בטח״ ענה לה לואי והניף את השלט.

הארי אהב להופיע. הוא היה יכול להיות מי שהוא באמת וזה היה מאוד משחרר וכיף. הוא אהב במיוחד לראות את השלטים שבנות הניפו זה היה כל כל מצחיק.

אבל הלילה הארי לא חיפש אחר שלטים מצחיקים, הוא חיפש את לואי. הוא שר וחייך לכל מיני בנות עד שהוא קלט אותו. הוא יכול היה לזהות אותו בכל מקום. ואז הוא הסתכל קצת יותר למעלה וחייך. הוא החזיק את הצחוק אצלו כל עוד הוא יכל ואיך שנגמר השיר הוא התפוצץ מצחוק על הבמה.

אף אחד לא הבין למה הארי צוחק ככה עד שהוא נרגע והסביר.

״אני מצטער״ הוא התחיל ״פשוט זה נחמד לראות שיש גם בנים בגילי שמעריצים אותי. בדרך כלל הם סתם יורדים עלי. תודה לך שם!״ הוא קרא ונופף אל לואי

כל המעריצות הסתובבו אל לואי בבת אחת, ולואי הסמוק, שבהתחלה לא הבין בכלל מה רוצים ממנו, הסתכל על השלט שבידו ורצה למות.

״דייזי!״ הוא קרא לאחר שהארי התחיל לשיר שיר נוסף ואף אחד כבר לא התעניין בלואי ״למה הבאת לי שלט שכתוב בו ׳הארי תעשה אותי׳ ??״

״לא אשמתי שאתה לא הסתכלת״ היא משכה בכתפיה והחזירה את תשומת ליבה להופעה

״לעזאזל״

~~~~~~~

יש מצב שהפרק יצא קצת משעמם אבל זה סוג של פרק מעבר כזה הפרקים הבאים יהיו יותר מעניינים.

תגיבו מה אתן חושבות:)