דאבל סטיילס//פאנפיק על לארי

פרק 8

הערה קטנה לפני תחילת הפרק - חוץ מהדירה שהארי גר בה עם ג׳מה ואמא שלו, יש לו גם דירה משלו, אבל הוא לא נמצא בה הרבה.
תהנו :)

״הארי״ קראה אן מהמטבח ״בוא לפה רגע״

הארי נאנח וקם מכיסאו. הוא היה באמצע הכנת שיעורי בית, והוא שנא שמוציאים אותו מריכוז.

״מה, אמא?״ הוא שאל וירד למטה.

״אתה יכול ללכת למכולת? אני מכינה ארוחת ערב ואני צריכה שתביא כמה דברים״ היא אמרה ונתנה לו רשימה.

״שג׳מה תלך, אני עסוק״ הוא כיווץ את אפו.

״אבל ביקשתי ממך. אה ותעבור בדירה שלך בדרך, יש שם ספר מתכונים לחג המולד. אנחנו עושים ארוחה משפחתית ואני צריכה אותו״

״גם אבא יבוא?״ חייך הארי בתקווה.

״כן״ חייכה אליו אן חזרה בהיסוס.

״תודה״ הוא נשק לה על הלחי ויצא למכולת.

הארי ידע שהיחסים של הוריו לא הכי טובים. הוא בחיים לא שמע אותם רבים, וכנראה שהוא היה צריך להודות על זה. במשך כל תקופת הגירושים הם לא התווכחו או צעקו, לפחות לא כשהוא או ג׳מה היו בסביבה. אבל למרות היחסים המנומסים, תמיד היה מתח ביניהם. כשהארי שאל את אמו פעם למה הם התגרשו, היא רק חייכה חיוך עצוב ואמרה לו שדברים משתנים ושאנשים משתנים. הם פשוט לא אהבו כמו פעם.

הוא נאנח, שם את הכובע של הקפוצ׳ון עליו כדי שלא יזהו אותו, ונכנס לחנות.

״לחם מקמח מלא״ הוא קרא מהרשימה והלך לאזור של הלחמים.

הוא הכניס כיכר לחם אחת לשקית והתחיל לחפש את הדבר הבא ברשימה - חלב.

״לעזאזל איפה זה?!״ הוא צעק לאוויר לאחר שעבר חצי סופר ועדיין לא מצא את המקררים. כמה אנשים הסתכלו עליו מוזר.

״צריך עזרה?״ הוא שמע קול לידו.

״כן, תוד-אוה, היי, לואי״

לואי עמד ממש לידו, חיוך מרוח על פניו. פניו של הארי לבשו מבט קל של היסוס וחשש. הרי רק בבוקר הכה אותו לואי, ופתאום הוא מתנהג אליו בכזו נחמדות.

״היי״ אמר לואי ״מסתבך עם הקניות?״

״סוג של״ חייך הארי במבוכה.

״מה אתה צריך?״

״חלב 3%״ הקריא לו הארי מהרשימה.

״הנה זה״ צחק לואי והצביע על מוצרי החלב, קצת מאחורי הארי.

״חצי שעה אני מחפש את זה״ הוא נאנח והתחיל להתקדם לשם.

״יודע מה? אני גם ככה צריך להביא משם כמה דברים, אז תשמור לי על העגלה ואני אביא גם את החלב שלך בדרך״