דאבל סטיילס//פאנפיק על לארי

פרק 6 - חלק א׳

היי, הפרק עוד לא גמור אבל לא העליתי הרבה זמן אז החלטתי לחלק את הפרק לשני חלקים, והחלק הבא יעלה מחר או עוד יומיים.
תהנו:)

״כל הכבוד, הארי״ אמר לו קריסטן, אחד מאנשי האבטחה כאשר הוא ירד מהבמה ״הופעה מעולה״
״תודה״ חייך אליו הארי
הארי נכנס לחדרו והתיישב על הספה. הוא הוציא את הפלאפון וחייג אל נייל.
״איך אתם מתקדמים?״ הוא שאל כשנייל ענה
״בסדר. קצת קשה בלעדיך אבל אנחנו מסתדרים די יפה״
״אני מסתדר יפה״ הוא שמע את קולו של ליאם ברקע ״אתה סתם יושב ורואה עקרות בית נואשות״
״ליאם, לכל אחד יש תפקיד. אתה עושה את הפרוייקט במדעים, ואני מעודד אותך״
״איך בדיוק אתה מעודד אותי?״
״שנינו יודעים שאני רק אפריע לך״
״אז במקום זה אתה רואה סצנות סקס?? מאוד מעודד״
״אני שמח לשמוע שאתם מסתדרים״ קטע הארי את השיחה בחיוך ״אבל המכונית מחכה לי למטה. רק רציתי לראות שהכל בסדר״ הוא אמר והסתיימה השיחה.
״הארי,״ נכנס אחד מעובדי הצוות לחדר ״יש פה מישהו בשם לואי טומלינסון שטוען שהוא מכיר אותך. להכניס אותו?״
״כן״ הוא אמר בהפתעה
״היי״ נכנס לואי לחדר
״היי. מה אתה עושה כאן?״
״סתם, אני הייתי בסביבה ואז נזכרתי שבעצם אין לי את מספר הפלאפון שלך״ המציא לואי תירוץ.
״למה אתה צריך את מספר הפלאפון שלי?״ שאל הארי, עדיין מופתע שלואי הגיע לבקר אותו מאחורי הקלעים.
״סתם אני פשוט.. יודע מה עזוב, לא משנה״ הפסיק לואי באמצע המשפט במבוכה ״אני לא יודע מה חשבתי לעצמי״
״לואי הכל בסדר..״ התחיל הארי אבל לואי קטע אותו, ״לא לא, זה היה פתטי מצידי לחשוב שתיתן את הפלאפון שלך למישהו שדיברת איתו אולי עשר דקות. מצטער״ הוא מלמל ויצא מהחדר.
הארי התיישב מבולבל על הספה. לואי רוצה את הפלאפון שלו? הוא רוצה לשמור על קשר איתו? למה?? בטח כי אני מפורסם, הוא חשב לעצמו. הרי הוא בקושי מכיר אותי בתור הארי.
וכשחושבים על זה, אולי לא רציתי לתת לו את המספר שלי. זה נכון שיש לי קראש עליו, אבל זה סתם קראש חולף לא משהו רציני.
הפלאפון שלו צלצל. זאת הייתה ג׳ן, אחת המנהלות שלו.
״אל תשכח שמחר אתה מופיע ביריד״ היא אמרה כשהוא ענה לה.
״זה מחר? אבל קבעתי עם נייל וליאם״
״תקבע איתם ביריד״ היא ענתה בנחרצות ״במופע יהיו גם הרבה מבוגרים והוא אמור לפתוח את המוזיקה שלך לקהל יעד רחב יותר. זה חשוב״
״אוקיי״ נאנח הארי בכניעה והלך לכיוון המכונית שהמתינה לו.
***
״ביררת עם ג׳מה למה זאין חיפש אותה אתמול?״ שאל נייל איך שהוא והארי נפגשו בבוקר.
״בני אדם נורמליים אומרים בוקר טוב כשהם נפגשים״ הוא אמר ונייל גלגל עיניים ״וכן, שאלתי אותה. היא אמרה שהם דיברו לפני כמה ימים קצת אבל הם לא חברים״
״יופי, אני לא אוהב את הזאין הזה״
״מדברים על החמור, והחמור מגיע״ אמר ליאם והחמיץ פנים כשראה את זאין עובר על פניהם ונכנס לחצר בית הספר.
״כל עוד הוא מתרחק מאיתנו הכל בסדר״ אמר הארי
״תקשיבו,״ אמר להם ליאם ״נזכרתי שאני צריך לעשות איזה משהו.. תלכו לכיתה אני כבר אבוא עוד כמה דקות״ הוא תירץ והם נכנסו לבית הספר.
ליאם התחיל ללכת לכיוונו של זאין עצבני.
״מה אני שמעתי?״ הוא הצמיד אותו לקיר ברגע שעמד לידו ״אתה ממשיך להרביץ למרסל??״
״תעזוב אותי מטומטם״ אמר זאין בעצבים
״קודם כל תענה לי. לא סיכמנו שאתם עוזבים את מרסל?״
״מה שיש ביני לבין מרסל זה לא עניינך״
״אז עכשיו זה מתחיל להיות ענייני״ ענה ליאם בכעס והם התחילו ללכת מכות.
״היי! מה נראה לכם שאתם עושים? תפסיקו!!״ התקרב אחד המורים אליהם
״מה אתם חושבים שאתם עושים??״ הוא שאל בכעס לאחר שהצליח להפריד בינהם ״לא הולכים מכות בבית הספר! שניכם היום באים לריתוק בסוף היום״
״מה?! המורה זה לא פייר הוא התנפל עלי!״ התעצבן זאין
״מצטער, לא הולכים מכות בבית הספר. נתראה בריתוק״ הוא אמר והלך
״אתה עוד תשלם על זה״ מלמל זאין לליאם והלך לכיוון הכיתה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
״אתה בא היום ליריד?״ שאל לואי את זאין בהפסקה
״אני נראה לך בן 3?? זה רק לילדים קטנים״
״מה עובר עליך?״ שאל לואי, מבולבל מעט ״אתה מת על היריד״
״אני.. אני צריך להשאר לריתוק היום״ הודה זאין. הוא לא רצה שלואי ידע. אסור היה שאף אחד ידע.
״ההורים שלך יהרגו אותך״ נאנח לואי ״הבטחת להם שאתה מפסיק עם השטויות״
״אבל אני לא עשיתי כלום״ התגונן זאין ״ליאם פתאום הגיע והתנפל עלי כי אנחנו מציקים למרסל״
״ליאם צריך להפסיק לדחוף את האף לעניינים שלא שלו״ התעצבן לואי ״באיזו שעה נגמר הריתוק?״
״ארבע״
״מצוין, נלך ליריד בחמש. אני אחפה עליך בבית.״ (למי שלא זוכרת, המשפחה של לואי כבר לא בלונדון אז הוא גר עכשיו בבית של זאין - הערת הכותבת)
**
״בא לי לרוץ לשם ולדפוק לו עוד בוקס״ אמר ליאם בעצבנות כשהם דיברו בהפסקה וראו את זאין ולואי. ״למה לא אמרת לי שהם ממשיכים להרביץ לך?״ הוא שאל את הארי בנימה רכה יותר
״פשוט לא רציתי שתדאג״ הוא ענה ״באמת שזה כלום״
״זה לא משנה האז, אתה לא יכול להמשיך לתת להם להציק לך ככה״
״עזוב את זה״ אמר הארי ומיהר לשנות נושא ״אנחנו לא יכולים ללכת לבר היום, אני שכחתי שאני מופיע ביריד״
״זה היום?״ שאל נייל באכזבה ״אז אתה גם לא מתכוון לבוא לראות את המשחק שהם משדרים? זה רבע גמר!״
״מצטער, נלך בפעם אחרת. אבל נכון שאתם מעדיפים לראות אותי מופיע מאשר לצפות במשחק?״ הוא שאל בחצי חיוך.
״סורי האז, פעם אחרת״ תפח לו ליאם על הגב והם צחקו.

מצטערת שהפרק יצא כל כך צולע פשוט לא רציתי שתחכו יותר ממה שכבר חיכיתן.
לאב יוxx