פרק 1- התחלה חדשה😪

585 28 0
                                    

״נו תקומי כבר!״ צעק עליי דניאל ושנייה לאחר מיכן כבר הרגשתי את השמיכה עפה מעליי וגל של קור פוגע בי.
״דניאל אתה מת!״ צעקתי או יותר נכון לומר צרחתי.

קמתי סוף סוף והתחלתי להתארגן.. לבשתי סוודר שחור נופל בכתף אחת עם ג׳ינס כחול משופשף ונעליי אולסטאר לבנות, כמובן שלא שכחתי לכסות את הצלקות והפצעים מהקרבות במייקאפ עמיד. שלא ייראו יותר ממה שצריך..

שתיתי קפה עם דניאל ונסענו לבית הספר החדש. ברגע שנכנסתי כל העיניים היו עליי. כמו תמיד התחילו הליחשושים של ״זאת הבחורה החדשה״ או ״איזה שווה היא״.
הסטתי את מבטי והתעלמתי, עדיין עם הפרצוף האדיש והאטום. אני שונאת שכל תשומת הלב עליי.

פתאום הועפתי לאחור. חטפתי מכה חזקה בראש, ומולי נעמדה נערה עם שיער בצבע חום בהיר ועינייה היו בצבע כחול.
היא הייתה יפהפייה.
לפני שהספקתי להוציא מילה מהפה היא כבר התחיל לדבר
״אני כל כך מצטערת! לא שמתי לב! קוראים לי רוני ולך?״
״הכל בסדר״ הגבתי בטון אדיש ומאופק והמשכתי להתקדם.
״ברצינות, אני ממש מצטערת.״
״לא ראיתי אותך פה לפני כן, את הבחורה החדשה? איך קוראים לך?״

״כן, זאת אני. וזה לא עניינך״ עניתי והמשכתי ללכת, אבל היא עדיין הלכה אחרי, מה נסגר עם הילדה הזאת?!
״את לא חייבת להיות כל כך גסת רוח את יודעת..״ היא אמרה לי,
ובשנייה היא כבר הוצמדה לקיר כשהיד שלי מלופפת סביב הגרון שלה, חונקת אותו. ״שלא תעיזי להגיד לי מה לעשות שמעת?!״ צעקתי-לחשתי לה בטון צרוד ומאיים.
היא הנהנה בפחד ועזבתי לה את הגרון.

הסתכלתי עלייה, נאנחתי והמשכתי ללכת. הפעם היא לא הלכה אחריי.
הגעתי למזכירות וביקשתי מהמזכירה את המערכת ומספר הכיתה. היא נתנה לי הכל והלכתי לכיוון הכיתה שלי.
אני ב- י׳א3.
נכנסתי אחרי הצלצול ותוך שנייה כולם הסתכלו עליי.
אוי נו באמת!
״אני התלמידה החדשה״ הודעתי והתקדמתי לכיוון המקום הפנוי היחידי שהיה.
לצערי למורה היו תוכניות אחרות ״איך קוראים לך חמודה? תרצי להציג את עצמך?״ היא שאלה
״לא עניינך ׳חמודה׳.״ עניתי לה בחוצפה וכל הכיתה התחילה לצחקק.
התיישבתי וכמה בנות ובנים הסתכלו עלי. ״ נו, אתם רוצים תמונה?״ צעקתי עליהם ותוך שנייה כולם הסיטו את מבטם. ׳תודה רבה באמת!׳ חשבתי לעצמי.
הסתכלתי על הילדה שישבה לידי וברגע שהיא הסתובבה קלטתי מי זו.
רוני. הילדה שלא עזבה אותי מקודם. מסביב לצווארה היו סימנים אדומים עוד ממה שעשיתי לה והיה לה מבט מפוחד על הפנים.
היא התכוונה להגיד לי משהו אבל אז..

———————————————-

אז החלטתי להעלות היום פרק!
כמובן שאשמח להערות ותגובות (טובות/רעות), אם אהבתם את הספר תצביעו זה נורא נורא חשוב לי❤️
תודה לכל מי שקרא וממשיך לקרוא וזהו❤️
חג שמח לכולם/ן!!!♥️

My fight👊🏼Where stories live. Discover now