פוסידון אבא של פרסי

ככה אני נראה?

-פוסידון-
עבר כבר חודש ואני לא מצליח להוציא אותה מהראש אני נאנח בשקט "הכל בסדר?" אומרת אישתי "מה הממ כן הכל בסדר...."
אל תגידי שפתאום אכפת לך ממני?!"
" חחח ,תמשיך לחלום כל עוד אתה מביא לי תכשיטים.
מצידי תמשיך לטייל ולהתחיל עם בחורות"
'כן היא לא השתנתה בכלל' חייכתי אבל אז הראש שלי חזר להתמלאות בה "אה יצאתי להליכה!"
" לא אכפת לי! "
...
-אפרודיטה מזמזמת לה איפשהו בעולם-

יצאתי מהמים ואז ראיתי אותה

-סאלי-
הוא יצא מהמים השיער שלו היה רטוב והוא נראה ממש טוב "אה סאלי?!"
התנערתי "אוקי אז תקשיב חשבתי על זה ואנחנו יכולים לנסות אבל קודם אני צריכה לגמור את הסקר כך שאוכל להשיג מספיק כסף כדי לסגור את החובות שיש לי אם זה ילך טוב אז אולי נדבר על ההמשך אבל רק אם זה יעבור בהצלחה" הדגשתי "אוקי" הוא נראה שמח "אממ אבל איכפת לך שהיום לא? את כאן ונראה שלא הבאת את הציוד שלך והסקתי..." הוא צודק חשבתי להגיד לו את זה וללכת'אתה צודק אז ניפגש שבוע הבא?'

הוא הסתכל עלי וראה מה אני עומדת לעשות והוא ניסה להסתיר את האכזבה שלו אבל נכשל "אני מניחה שנוכל לטייל היום"
" באמת?" הוא חייך לרווחה וזה גרם לי לחייך התחלנו ללכת בשקט

נותנת לרוח ולים להרגיע אותי "אז אל ..איך זה עובד בדיוק?"
"ובכן אתה פשוט נולד לזה ... בערך"
" תראה לי משהו!"
"אממ בסדר מה הצבע האהוב עליך"
" אממ כחול" כמו הים "באמת ? לא ירוק" הוא נשמע מאוכזב "כן יש לך בעיה עם זה?"
"מה לא!"

-פוסידון-
זה רק הצבע של זאוס! נאנחתי "נו טוב שיהיה תראי" הצבעתי על סרטנים כשראיתי שהיא מסתכלת שינתי את צבעם לכחול היא היתה מוקסמת "והצבע לא יעלם?"
" לא הוא נכנס לגנים שלהם יצרנו זן של סרטנים כחולים רוצה שהשאיר אותם ככה?"  לרגע היא שתקה ואז נאנחה "לא תחזיר אותם לצבע המקור"
"למה?"
שאלתי מופתע היא ממש אהבה אותם ראיתי את זה בעינה המנצנצות והחמות שגורמות לך לשקוע בהם היא כל כך יפ-"כי אם יבוא דיגים או אפילו מדענים, הם יפריעו לחיים שלהם שיכלו ליהות שלווים בשבילם רק בגלל שהם נראים שונים"
לא רק שהיא יפה היא גם טובת לב "בסדר" נאנחתי ושינתי אותם חזרה היא חייכה "תודה"
"...אז תגידי איך את רואה אותי?" הייתי סקרן לדעת איך האלים נראים למי שרואה את העולם כמו שהוא כאילו שאלתי את זה כבר בעבר אבל עבר זמן מאז

-סאלי-
"אממ ובכן אתה גבוה ממני ויש לך שיער שחור עינים ירוקות ים ו-"
"רגע עינים ירוקות? לא חומות?!"
"לא" חייכתי מופתעת אמורות ליהות לו עינים חומות?

חייכתי מנסה לא  לצחוק כשאני מדמיינת אותו עם עינים חומות "הזקן שלך חמוד ו-"
"מה?! יש לי זקן?!!!"
צחקתי "כן" נגעתי בזקן הקצר שלו ואז פתאום הרגשתי שהוא יכול לראות את מה שאני ראיתי הוא ראה את זה וחייך "חכי רגע" הוא הלך לחנות וכעבור כמה דקות הוא יצא מגולח "מה אבל למה אהבתי אותו" הוא היה מופתע "בזמן הזה בדרך כלל בנות לא כל כך בקטע הזה"
 
"טוב אני לא כמו השאר" בהרבה מושגים "ורק שתדע לא כל הבנות אותו דבר אני שונות זו מזו"
"את צודקת טעות שלי" הוא ניסה להתרכז הרגשתי איך הוא מנסה לגרום לי לראות אותו חזרה עם זקן אבל זה לא עבד "הוא יגדל" חייכתי לעברו והוא נאנח הוא הראה לי תמונה על המים "ככה היית אמורה לראות אותי" (התמונה של הכריכה) חייכתי "בהחלט עשית את עצמך נאה, אבל לא כמו שאתה באמת" ואז הבנתי מה אמרתי והסמקתי "מצטערת"
"לא זה בסדר"
"אה יעבור זמן עד הפגישה הבאה שלנו"
"כן..." נאנחתי "אבל אנחנו צריכים את זה" לא הייתי בטוחה, כשאני לידו אבל אולי אני אנסה  "רוצה מרשמלו כחול?" צחקתי "אין סיכוי שתמצא בלי ליצור באופן קסום"
"אה כן? רוצה להתערב?"

צחקתי והמשכנו ללכת

נ.ב love you