Prologue

9.9K 224 35
                                    

נכנסתי לחדר עובדים והחלפתי לשמלה הלבנה והסינר האדום והמטופש עם הלוגו של הקפה שאני עובדת בו בכדי לממן את הלימודי משחק שלי.

שנאתי אותו כמו ששנאתי את המנהל שלי שרק מנסה להשכיב אותי, המשמרות בערב הן המשמרות הכי שקטות בעולם, אף אחד לא נכנס לכאן מלבד כמה חבורות של בנות שרוצות לדבר על הרכילות שרצה בעיר הגדולה שלנו.

רעש פעמון הכניסה נשמע והדלת נטרקה אחריה בחריקה, גבר כבן 30 נכנס פנימה, מה שתפס לי את העין היו הקעקועים שלו שהיו לאורך כל זרועותיו וכפות ידיו.

הוא התיישב ובחן אותי, השיער הקצר שלי היה אסוף בקוקו והרמתי את התפריט שהונח לצד הקופה וניגשתי אליו.

״זה כאב שנפלת מגן עדן?״ חייך.

״משפט פתיחה נדוש״ חייכתי, ״ישר ולעניין או שאת מעדיפה משחק מקדים?״

״אספרסו קצר ועוגת גבינה קרה״ אמר מבלי להסתכל בתפריט.

סובבתי את גבי אליו והלכתי להכין לו את האספרסו, ״רוזי עוגת גבינה קרה״ אמרתי לטבחית.

הגשתי לו את ההזמנה לאחר כמה דקות עם כפית ומפית בנוסף.

נכנסו עוד כמה בנות ובחנו את הגבר החתיך בלי הפסקה, הן התיישבו שולחן לידו והגשתי להן תפריטים בעוד הוא עסוק בלפלרטט איתן עם העיניים הכחולות שלו.

הוא סימן לי אחרי חצי שעה להביא לו חשבון והתפללתי לקבל טיפ, שלושים דולר לשעה לא ממן לי אפילו שכר דירה.

הגשתי לו את החשבונית והוא משך את המפית אליו והוציא עט, רשם משהו ועטף את פרק כף ידי.

״תתקשרי שתרצי להנות קצת״ הניח את המפית בכף ידי ושטר של מאה דולר, הארוחה שלו אפילו לא הייתה יותר מעשר דולר.

הוא קם ויצא מהבית קפה, משאיר אותי עם פה פתוח, הסתכלתי על המפית, המספר טלפון שלו והשם שלו נכתבו בכתב מרושל, סמואל ג׳ורדן.

קימטתי את המפית וזרקתי לפח, מי הוא חושב שהוא?

הכנסתי את השטר לקופה ולקחתי את הטיפ שלי, מזכירה לעצמי לסמן וי על החשבון חשמל.

רק רציתי שהמשמרת תיגמר ושאלך לישון אחרי שאלמד לבחינה שיש לי בעוד כמה ימים.

-

נכנסתי לדירה הקטנה שלי בבולטימור שהייתה הרבה יותר גדולה מהמדינה שגדלתי בה, מונקו שבריברייה הצרפתית.

אני לא בקשר עם ההורים שלי, הם היו מהמרים ואלכוהליסטיים, שמלאו לי 18 עזבתי את מונקו ובאתי לכאן, בהתחלה עבדתי במלא עבודות כדי לממן לעצמי דירה ולאחר מכן עבדתי בשתי עבודות והצלחתי לממן לעצמי לימודים.

החברה הכי טובה שלי באה בעקבותיי שנה אחר כך ואנחנו גרות ביחד, ״דיאנה״ קראתי.

״הבאתי פיצה״ נכנסתי לחדרה והתחרטתי.

Special Where stories live. Discover now