לפני שהכל התחיל...

פרק 3

אתם מכירים את ההרגשה הזאת שבא לכם פשוט להיעלם מן האדמה?זה בדיוק מה שאני הרגשתי באותו הזמן,חשתי צורך פשוט להיעלם.

אני ולואי שתקנו מול סיימון,לא אמרנו כלום,לואי גירד בראשו והטה את ידיו באופן כה מוזר,"לא אנחנו לא רוצים" אמרנו ביחד,אני רוצה שנהיה ביחד,לעזאזל.

כל הדרך חזרה מהמפגש עם סיימון אני ולואי לא דיברנו כלל,הוא לא התייחס אליי.וזה כואב כי אני יותר מדי אוהב אותו..

הגענו לבית,וכל אחד הלך לחדרו,התעוררתי באמצע הלילה בסערה,וקמתי לשתות מים.

שמעתי קולות מחדרו של לואי,זה היה בכי....ממתי לואי בוכה?

נכנסתי לחדרו בלי לדפוק אפילו,התקדמתי אליו וחיבקתי אותו לא מרפה ממנו,זה מדהים שאפילו מרק חיבוק איתו אני יכול להרגיש בעננים,הוא רכן את ראשו בחזי..הרגשתי כמו נערה מתבגרת שמדברת

עם הקראש שלה.גאד.

הרגשתי צורך עז לנשק אותו,אבל היה אסור לי.

מה אני אמור לעשות עם הרגשות שלי כלפיו?..

להדחיק אותם אני לא יכול,זה פשוט לא עובד ככה..אני רוצה אותו,אני רוצה להרגיש אותו בתוכי,ככה שאין לא שום דרך ללכת.

אני רוצה שנישאר מחובקים כך לנצח!אבל אני יודע שזה פשוט בלתי אפשרי..

אני פשוט לא מאמין שהדבר שמפריד בנינו זה החוזה,הכל באשמת החוזה הזה.

החוזה המטופש הזה שהרס לי וללואי את החיים ולא נתן לנו להיות מי שאנחנו באמת...

למה אנחנו לא יכולים להישאר מחובקים כך לנצח?