נכנסתי לחדרי בתקווה שכל היום הזה כבר ייגמר,מה אני עכשיו בשביל לואי?הוא מחשיב אותי בכלל כחבר שלו?כל המחשבות האלה רצו אצלי בראש,בלי לתת לי מנוח..
פתחתי את הטלפון זאת הייתה טיילור, "הארי אני אתה יכול להיפגש היום? אני מתגעגעת אליך.. לא התראינו הרבה זמן" היא כתבה.
אמרתי לעצמי בראש לא לענות לה,אין לי טיפת כוח אליה, אבל הדבר שמפתיע אותי זה איך היא לא קולטת שאני לא אוהב אותה?..
"טיילור אני לא מרגיש טוב,אני ממש מצטער.."סימסתי לה בחזרה בתקווה שהיא תשחרר ממני כבר.
שכבתי על המיטה שלי,ונזכרתי בלואי,ברגעים הטובים שלנו ביחד,בלי שהמנהלים הפרידו בינינו,רק שנינו..
אני רוצה שנחזור להיות ככה, אני רוצה להרגיש את חום גופו שהוא מחבק אותי,או רק נוגע לי ביד,אני מתגעגע אליו..
אני רוצה אותו פה ישן איתי, ממש כאן, לחלוק את כל החוויות שלנו ביחד עוד פעם..לשחזר את הכל, רגע אחר רגע אני מאוהב בו עדיין,אין לי מה להכחיש....
אבל גם אם אני מאוהב בו,מה אני יכול כבר לעשות?הוא עם אלינור הוא מאוהב בה,ואני עם טיילור,וגם אם הוא לא אוהב את אלינור?כאילו שהוא ירצה אותי אחרי מה שקרה בנינו,
המנהלים שלנו לא יסכימו לנו בחיים,אם הם יכלו את זה זה יהיה סוף הקריירה שלנו,לעולמים.
החוזה הוא מה שגורם לנו להתרחק אחד מהשני.. אני צריך להפסיק לחשוב,
אין לי במילא מה לעשות,
החלטתי לחייג לטיילור ולקבוע איתה.."טיילור אני אצלך עוד חצי שעה,תהיי מוכנה"אמרתי לה,
בתקווה שלא תראה את העצב בקולי
מהאני אמור לעשות עכשיו בדיוק?

YOU ARE READING
לפני שהכל התחיל...
Roman d'amour"נחש מה לואי?אני לא צריך אותך יותר!לא היה בנינו כלום..וגם לא יהיה."