קריאה מהנה, מקווה שתאהבו!
༒
כאריה
התפללתי שאני מתה.
והייתי בטוחה שאם אשאיר את עיניי עצומות לעוד כמה שניות נוספות אני אוכל לגעת בקצותיה של החשכה.
אבל עיניי נפקחו בחוסר שליטה מוחלטת. פרצופים לא מוכרים שהביטו בי מקרוב נרתעו בבהלה לאחור. גם בי חגה הבהלה וראשי החל להלום מרוב כאב. לא עבר זמן רב עד שהזיכרון הכה בי כמו מכת ברק והרגשתי שאני שוב באותה מכונית הפורד פוקס, מנמנמת במושב האחורי כשהגלגלים נעים להם על הכביש.
הכל קרה כלכך מהר. וידעתי שלעולם לא אוכל לשכוח דבר שכזה, גם אם אנסה בכל כוחותיי האחרונים.
כשהגענו לכיכר אוקספורד אבא שלי עשה בלימה לא מתוכננת באמצע כביש המלא מכוניות. היה נדמה לי שערפל שחור מתפזר סביבנו בעוד שמכונית אחרת מתנגשת מאחורינו וגורמת לי לעוף קדימה. נאנקתי מהחניקה של החגורה על צווארי. המכונית התהפכה על גבה והזכוכיות התנפצו. אני צרחתי וכל גופי נכנס לשוק. זאת הייתה הפעם האחרונה בחיי בה ראיתי את הוריי בחיים.
״את יכולה לשמוע אותי?״ קול מעורפל גרם לעיני להיפתח, והפעם גם לראשי להתעורר. הוא גרם שוב לכל חושיי להיות נוכחים בי ולמודעות לתפוס צד חזק בתוכי. ואז ראיתי את פניו לראשונה. הוא הביט מי מקרוב, עד שכמעט ולא ראיתי דבר נוסף מלבדו. עיניו הכחולות ברקו כמו גלי הים. ולמרות שיערותיו הכהות שהסתירו אותן מעט עדיין יכולתי להבחין בגלים הלכודים בין ריסיו הארוכות ואת כל גווני התכלת שיוצרים מראה לא פחות יפיפה מגן עדן פיוטי.
המבט שבעיניו היה יותר חיי ממני, ולרגע - רק לרגע - לא רציתי להפסיק להסתכל.
״זוז הצידה, ווינצ׳סטר!״ קול צרוד נשמע מרחוק. הנער התרחק ממני, ואותו בחור הנראה בערך בשנות החמישים המאוחרות לחייו התגלה לידי, מסתכל עלי בזעזוע.
התנשפתי באימה כשבחן אותי. ״איפה אני?״ שאלתי, וגרוני צרב מלדבר עד כדי כך שהתגנבה לו נימה של תחנונים.
מבטו של האיש היה קפוא. לרגע זה היה נראה כאילו אינו נושם כלל. בסופו של דבר, הוא נאנח והניד בראשו לאט. ״ברוכה הבאה לכאריה, ילדה.״
༒
״איך קוראים לך?״ האיש שאל בזמן שאחז בידי הדקיקה בחוזקה, ומשך אותי במסדרונות החשוכים.
הרגשתי שאיני יודעת כלום על חיי מאז שהתעוררתי על האדמה. זכרתי רק דברים בודדים; את השם שלי, את הגיל שלי, ושעדיף לי לשתוק עד שיחלצו אותי מהמקום הזה. התחושה שאני פולשת למקום בו איני רצויה בערה והעירה בי תחושה שאני לא צריכה להיות שם, ומוטב שאחזור לביתי במהירות. הוריי בטח מתים מרוב דאגה.
YOU ARE READING
המפוצלת 1: תולדות האפלה
Fantasía*הספר הראשון בטרילוגיית ״המפוצלת״* לאס ווקר נכנסת בטעות לבית ספר של כשפים השולטים בארבעת היסודות של הטבע: מים, אדמה, אש, ואוויר. בשביל שתוכל לחזור לחייה הקודמים עליה ללמוד בכאריה, טירה השוררת באמצע יער מסתורי הגלויה אך ורק לכשפים, וללכת בעקבות גורלה...
