9

174 22 5
                                    


אני בדרכי למשמרת הראשונה בבר, מצוידת בתיק קטן אותו אניח בצד במשך כל הערב כי אין לי כוח להסתובב עם כל הנלווה בזמן המשמרת.
לבושה בגינס סקיני גבוה בצבע שחור שעשוה לי חסד עם התחת, גופיה שחורה וצמודה וסניקרס, מראה שיותר הולם את המקום.
בירכתי לשלום את השומר והתקדמתי למשרד של עדן, השומר שתמיד עומד שם הנהן אלי ונתן לי לעבור מבלי להעביר אותי בידוק, התקדמתי במהירות במדרגות, לא רוצה לגרום לעדן לחשוב שאיחרתי על היום הראשון שלי.
נקשתי בדלת הפעם מכיוון והיה שקט נעים, השקט שלפני הסערה שתתחיל בקרוב יחד עוד עם הרבה משועממים שבאים ביום ראשון לבר.

״כנס״ ענה עדן מתוך המשרד, נכנסתי במהירות למשרד וסגרתי אחרי את הדלת, התיישבתי מולו וחיכיתי שיסביר לי מה אני עומדת לעשות במשמרת שלי.
״את נכנסת היום בבר עם עומרי גל ותומר, תומר חופף אותך ככה שכל מה שהוא אומר את עושה״ תדרך אותי עדן, והוציא מהמגירה שלידו צרור של מפתחות ושלף ממנו מפתח שעליו הספרה 6.
״זה המפתח של הלוקר שלך, תאכסני שם מה שבאלך, לא מענין אותי, רק תדאגי שיהיה נקי כשתחזירי אותו.״ הגיש לי את המפתח, אספתי את המפתח וטחבתי אותו לצרור המפתחות שלי, שבמילא תמיד עלי, לא מאמינה שאשתמש בלוקר הזה יותר מדי, אבל נחמד שיש.
המשכתי לשבת מחכה שעדן יסביר לי למה הגעתי שעה לפני תחילת המשמרת של כולם, אבל כנראה והוא לא מתכוון לדבר, ואם לא שמתם לב, לא ניחנתי בהרבה סבלנות.
״אתה ביקשת שאגיע שעה  לפני, מה אתה רוצה אעשה עד תחילת המשמרת?״ ״עוד כמה דק תומר ועומרי צריכים להגיע, הם ידריכו אותך ויסבירו לך את הרוב״ הוא עידכן והתרוממתי מהכיסא צועדת לכיוון הדלת בדרכי לקומה למטה.

״שלום לגברת שאתמול התקבלה!״ קול גברי העיר אותי מהטלפון שלי, הבחנתי בתומר, הברמן החביב שעשינו שוטים אתמול. אם אתמול לא נתתי לזה מספיק תשומת לב, עכשיו אני בהחלט כן. תומר גבר נאה מאוד, עור פנים חלק, עיניים מעט מלוכסנות, שיער שחור מעט ארוך ואף סולד. לידו התלווה עוד גבר, כנראה עומרי כמו שעדן אמר, הוא לעומת תומר הרבה יותר הטעם שלי, כתפיים רחבות שעטופות בחולצה שחורה, שיער שחור קצוץ, לסת בולטת שפתיים אדמדמות ועינים ירוקות. ללא ספק הטעם שלי.
רק נשאר דבר אחד לבחון בו, תחת.
גב ,לסת ותחת- היו החולשות הכי גדולות שלי. לא יודעת למה אבל גבר עם תחת עגול ועסיסי תמיד נראה יותר אטרקטיבי בעיני.

גיליתי את זה בכיתה יא, אני בן ודניאל הלכנו להחליק על הקרח, בעוד שהם החליקו באופן מופתי על הקרח כמו מקצוענים אני החלקתי, תרתי משמע. בתחת שלי נפגש אינספור פעמים ברצפה הקרה והמבוכה הייתה גדולה יותר כשהייתי צריכה לקום, זה היה החלק הקשה יותר- לכן אחרי מספר רק של נפילות ניסיתי לקום מהרצפה ובן ודניאל החליטו שזה יותר מבדר לצלם את זה מלעזור לי, ככה שהמדריך החתיך הושיט לי יד והציל אותי מהבושה של עצמי. כשהסתובב חזרה למקומו, הוא התכופף מעט על מנת לעזור לילדה שנתקלה בו, ולא יכלתי שלא לשים לה לישבן שלו, קינאתי ברמות. היה לי תחת שלא מבייש אף מתאמנת בחדר כושר, למרות שלא ממש נוכחתי במקום . כנראה גנים.
מאותו הרגע שבחנתי את התחת שלו זה נהייתה מן שריטה שלי, זה בהחלט דבר שמושך אותי, ואם זה בסדר שגברים נמשכים לתחת שלי, אני לא רואה בעיה בזה שאני נמשכת לשלהם.
בן ודניאל, שאיתם הייתי יותר פתוחה כי הם היו יותר שטותניקים כמוני ויותר זרמו למעשים המפגרים שלי, שמו לב שבחנתי את התחת של המדריך ולא הפסיקו להסתלבט עלי על זה שבועות ארוכים, וזה נהיה מן בדיחה שלנו להביט אחד בתחת של השני. ולגעת. לא בקטע מיני. תמיד הרגשתי איתם יותר פתוחה ובגלל זה לא הרגשתי נבוכה כשהיד שלי נפגשה בתחת של אחד מהם וההפך. אולי בגלל זה חשבו שאנחנו מזדיינים. אבל זה באמת לא עיניין אותי.

סערת רגשות Where stories live. Discover now