בירכתי לשלום את השומר שבכניסה לבר, והתקדמתי לחדר עובדים, הייתי הראשונה שהגיעה היום, לא ממש מאפיין אותי כי בדכ אני האחרונה שמגיעה, אבל כבר הייתי בסביבה.
הנחתי את חפציי בלוקר והתקדמתי למדרגות המשרד של עדן, מחייכת לשומר בהנהון קצר ועולה במדרגות שתיים שתיים.
נקשתי בדלת, לומדת מטעוית עבר ולא מעונינת לשרוף את האישונים שלי שוב עם מראה של בלונדינית מחומצנת בעלת שיזוף מוגזם ערומה על זין של מישהו. לא תודה.
״פתוח״ קולו המוכר של עדן בקטע מבפנים ופתחתי את הדלת, ״הבאתי את הטפסים שביקשת אדון בוס״ אמרתי ובנוחות מוגזמת התיישבתי בספה שמול השולחן שלו, בחודש הרחרון אחרי שהוכחתי לו לא פעם שגברים שיכורים שחושבים מהזין זה משהו שאני יכולה להתמודד איתו התחיל בינינו חברות קלה, לא קרובה מדי אבל יכלנו לזרוק עקיצה או שתיים מבלי שזה יהיה מביך.
״יפה גברת ברמנית. שמעתי מתומר שהבאת אתמול חמש מאות, את כישרון.״ הוא החמיא והעפתי את שיערי אחורה בשחצנות מוגזמת, וגורמת לעדן לגחך.״יאללה רדי למטה, יש לך עמדה לפתוח״ עדן הורה בקול בוסי וחזר למסמכים שלו.
נתנחם בזה שלפחות שני לא איתי היום.
ירדתי במדרגות לכיוון הבר קולטת את עומרי מארגן את הבר, ונשמתי בהקלה.
לפחות הוא פה.
״היי בחורציק״ עומרי הרים את ראשו ובוחן את הופעתי, ״מישהי פה מוכנה להרבה טיפים״
״אם לא הכישורים שלי יגרמו להם לתת טיפ, לפחות שהציצי כן״ דיברתי בכנות, בורכתי בחזה שופע, ואם לחשוף ממנו קצת זה מה שיעזור לי למצוא בעתיד עבודה נוחה יותר, מי אני שאתנגד?
״2 עצות ממני, שימי כוס מהמחסן בכניסה לעמדה שלך, היא הולכת להתמלא ועדיף שתהיה גדולה ותחזיקי עליך עט למה היום יהיה קבוצה מיוחדת״ נכנסתי מאחורי הבר תופסת בסכין ועזורת לעומרי לחתוך לימונים, ״מה זאת אומרת מיוחדת?״ כמה מיוחדים אנשים יכולים להיות ״יום הולדת למישהי עם שם, תכיני את עצמך למלא מפיות״ הוא הזכיר את המפיות שממלאות את העמדות שלו באופן קבוע, ״אם הם כל כך נחושים שאצור איתם קשר, שיהיו יצירתיים יותר״ המשכתי לחתוך את הלימון.
הבר מוכן לתחילת משמרת, העמדות מתוקתקות, ומוזיקה שקטה יחסית מתנגנת.
״מי חוגג יום הולדת ביום שני לעזאזל?״ זה יום קצת מקולקל לימי הולדת, ״מישהי שיש לה יום הולדת ביום שני,״ התחכם עומרי, ״חוץ מזה מה את מתלוננת, זה הולך להיות יום טוב בשבילך״ עומרי ואני התיישבנו על כיסאות הבר כשבירה בידנו, מחכים לשעה תשע שהמקום הרגוע יהפוך הרבה פחות רגוע. ״וזה למה?״ ביקשתי בעודי לוגמת עוד שלוק מבירה קרה. ״היא בת עשרים ואחת, זה אומר שהמוזמנים בערך באותו גיל, זה קהל צעיר, וקהל צעיר אומר מלא הורמנלים קטנים משמע מלא טיפים בשבילך.״ סיכם עומרי והוריד עוד שלוק, ״אם ככה אז לחיי ימי שני״ הרמתי את הבירה מחכה שיעשה איתי לחיים.
״על מה מרימים לחיים?״ שאל שליו ״לא לחיים שלך תהיה בטוח״ עניתי בעצבנות, הוא לא בא לי טוב בעין מההתחלה, ואני בן אדם כזה שאם לא באת לו טוב בעין, לא יהיה לך כיף סביבי. ״איי נפגעתי״ הוא אמר ושם את ידו על הלב, ״מצוין, יש מאחוריך לימון ומלח, שמעתי שזה מרגיע את הכאב״ עניתי ולגמתי עוד שלוק מהבירה הצוננת מעיפה מבט בטלפון ומרפרפת על הודעה מחברת הטלפון שאומרת שהאינטרנט שלי עומד להגמר, כוסעמק.
״את חדה היום״ עומרי אמר וטפח על שכמי.
