פרק שלישי: רומיאו וג'ולייט
3/6
~
הנסיכה וכריסטופר החלו להתראות גם בלילות, הם ישבו במרפסת חדרה וצפו בכוכבים.
הוא סיפר לה מעשיות מהשוק, על מארס, ולפעמים גם פלוטו.
הוא סיפר לה אגדות, על אהבת נצח, מה שכמובן לא הייתה אפשרית לאף אחד מהם. הרי חייל לא יכול לשאת אישה, ונסיכה, היא נסיכה.
כל עלי העצים הצהיבו, כסימן לתחילת הסתיו, מה שאומר שאין לכריס עוד הרבה זמן.
הוא ידע שלא נשאר לו עוד הרבה זמן איתה, אז בחר לעשות את מה שרצה כבר המון זמן. מאז אותו יום בו נפתח אליה כמו ספר, הוא ידע.
הוא ידע שאותה הוא רוצה. ואיזה מטרה הוא שם לעצמו. נסיכה.
כריסטופר נישק אותה, סוף כל סוף.
שפתייה היו הדבר הכי מתוק שטעם מאז לידתו. הם הזכירו לו תותים טריים שהוא היה קוטף מהשדה יחד עם אימו.
והיא נישקה אותו חזרה. "סוף סוף" הם לחשו יחדיו, על אותה מרפסת בה עמדו לצפות בכוכבים לראשונה.
גופו הונח על הקרמיקה הקרה, וראשה נח על כתפו. ידיהם שלובות.
"לילה טוב, להפרד הוא יגון כה מתוק, עד כי אומר לילה טוב למחרת היום." הוא קרא לה את המחזה האהוב עליה, שוב. ולאחר מכן סיפר לאהובתו שהוא חוזר לשורות חיילי הארמון, הוא החלים מספיק כדי לחזור לתפקידו בשורות הצבא.
היא ניגבה דמעה שהזכירה לה עד כמה מר גורלה.
"קופידון הוא עיוור" היא אמרה לו בחיוך חמצמץ והוא הנהן. שניהם ידעו שלא יכלו להפוך את מערכת היחסים שלהם לרשמית, ושבסופו של דבר, על סקיילין להתחתן.
"ואת, אהובתי, ג'ולייט." אמר לפני שהתגנב מחלון חדרה.
"תשמור על עצמך, רומיאו." לחשה.
כריס רצה לפרוץ לחדרה, להפציר בה שעליהם לשנות את הסוף הנוראי שנאנס על הזוג. הוא רצה לשכנע אותה לברוח איתו, אבל עריקה מהצבא הוא עונש שדינו מוות, והנסיכה לא תתן הו לקחת כזה סיכון.
יום הולדתו של אהובה התקרב, וכך גם תאריך התפוגה של מערכת היחסים שלהם. הנסיכה בחרה בקפידה.
שעון כיס מזהב, עם חריטה אוהבת הייתה הבחירה המושלמת.
"ובכל פעם שתהיה בודד, הבט מעלה. שם אהיה. אוהבת, ג'ולייט" היה חרוט מהצד הפנימי בעוד החריטה החיצונית הכילה רק את שמו.
היא אהבה את התוצאה.
וכשהיום הגיע, הם עמדו במרפסת, ידיהם משולבות. "יום הולדת שמח" היא אמרה לו, בחצות.
"איך ידעת?" הוא שאל, אף אחד לא זוכר את יום ההולדת שלו. "אני נסיכה. יש לזה מספר יתרונות" היא צחקקה והעבירה לו את הקופסא.
"תודה ג'ולייט, יפייפיה" הוא ענה בחיוך ונשק לשפתיה המתקתקות.
"יש לי משהו בשבילך, גם." אמר לה. והוציא מתוך כיסו את טבעת אימו, הוא תכנן לתת לה אותה ביום האחרון שיראה אותה, אבל הוא לא ידע אם זה יהיה היום או אולי בעוד שנה.
"מה?" היא שאלה, "אני לא הולך לבקש ממך לברוח איתי, זה חסר סיכוי. אני רוצה שתשמרי את זה. כדי שנמצא אחד את השניה בחיים שאחר כך. בבקשה" הוא הסביר, גורם לה להנהן.
הוא ניסה להפיח חיים בתקווה שמתה מזמן, העניק לאהובתו ולו תקוות שווא, אך לפחות עכשיו הטבעת איפה שהיא צריכה להיות. על האצבע של אהבת חייו.
"כדי שנמצא אחד את השניה בחיים שאחר כך" היא חזרה אחריו, מחייכת.
"אני אחפש אותך, ג'ולי" הוא אמר לפני שנשק לשפתייה וטיפס מחוץ לחלונה.
"גם אני, רומיאו. גם אני."
בליבה, היא רצתה לרוץ איתו. לברוח ולעולם לא לחזור. אבל היא נסיכה, לא סתם נסיכה, יורשת עצר. ואין אף אחד שיחליף אותה.
זה לא שהיא יכלה פשוט להניח רגליה על האדמה ולברוח.
למחרת, כריס חזר עם ורד אדום בידו. "לאישה היפייפיה בעולם, ג'ולייט שלי.".
היא הסמיקה ונשקה לשפתיו.
"אני אוהב אותך, ג'ולייט"
"אני אוהבת אותך גם, רומיאו"
YOU ARE READING
Sky // שמיים
Historia Corta| הושלם | הנסיכה של ממלכת האגדות, יורשת העצר סקיילין, הידועה בשם 'סקיי', זכתה לו בעקבות זוג עיניים מיוחדות. כאלו מעולם לא ניתנו לאף אדם לפניה, וכנראה שגם לא אחריה. עיניים כחולות, המלאות בנקודות קטנות ונוצצות. כוכבים. הנסיכה מגיעה לגיל המיוחד, גיל הה...
