Poems And Spoken Word פואמות וספוקנים

בית ספר, כן בטח

בית ספר,
המקום ללמוד,
ללמוד דברים חשובים,
שעוזרים לנו בעתיד, בחיים.
עכשיו בואו נראה
מה משרד החינוך רוצה.
היי כולם, הגיע הזמן,
בואו נלמד מה קרה מזמן,
לפני מליון וחצי שנים,
שאול הרג ת'עמונים.
עכשיו בוא נלמד קצת עברית קלילה,
נושא ונשוא זה חשוב נורא,
כי לפני שנוכל לקבל ת'בגרות,
נצתרך ללמוד מה בונה משפטים,
וכאילו איננו יודעים לדבר,
גם נלמד מה נפעל ומה התפעל.
ולא רק את זה אנו צריכים ללמוד,
גם גיאומטריה, ספרות, ועוד.
כאילו למי אכפת בחיים האמיתיים,
כמה שטח יש למשולשים,
ומה זה משנה לנו עכשיו,
אם בימי הביניים, איזה שיר נכתב.
אז משרד החינוך,
חברי היקר,
בבקשה תשנו מה נלמד גם מחר,
ספרו לנו הרבה סיפורים,
אבל לא כאלה מלפני אלף שנים,
ולמדו אותנו איך לחשב,
כמה כסף המיסים שלנו לוקחים מהלב,
ודי כבר ללמד מה נמצא במשפט,
כי אני יודע מה זה מילה,
ולא אכפת לי מה נשוא ומה מושא.
אז משרד החינוך בבקשה תלמדו,
שעתיד ישראל לא נמצא ביהדות,
לא נמצא בעברית,
עתיד ישראל נמצא בידיים שלכם,
ואתם לא מלמדים אותנו דברים לחיים,
אלא סתם מכינים אותנו למבחנים הדפוקים.