"דני קומי כברר" ג׳מה צעקה אליי כשזרקה עליי את הכרית. "אני קמה אני קמה ימעצבנת," עניתי לה באפיסת כוחות... אי אפשר לישון בבית הזה!
כמו שהבנתם אני דני ואני גרה בבית אחד עם חמש בנים ועוד ארבע בנות חוץ ממני אנחנו סך הכל 10 אנשים בבית , אנחנו כמו משפחה אחת גדולה , אני אוהבת אותם אבל אם הם ימשיכו להעיר אותי ככה בבוקר אני נשבעת שאני מטביעה אחד אחד בבריכה!
ירדתי למטה בזמן שג׳מה ונייל לא הפסיקו לקרוא לי, הם יושבים לאכול ארוחת בוקר ותאמת אני חייבת לציין שאני פתאום ממש מודה שהעירו אותי , אני רעבההה.
"סוף סוף התעוררת" לואי צחק לכיוון שליי ונייל הצטרף ואמר "אם לא היית קמה עכשיו היינו מרימים אותך עם המזרון וזורקים אותך לבריכה" פערתי את עייני ונתתי לו מבט די מאיים "תודה שנתת לי רעיון חדש לאיך להעיר אותך בפעם הבאה מתוק" חייכתי חיוך מנצח לכיוונו וכולם צחקו חוץ מנייל שהיה לא פרצוף די מבוהל.. טוב נו אני עדיין אוהבת אותו."בואי תאכלי את הפנקייקים" אמר הארי חייך קלות אליי והניח צלחת עם פנקייקים, "תודה הארי" חייכתי אליו בהסמקה קלה, אני מאוהבת בו כבר שנתיים ואני מחייכת רק מלחשוב עליו הלוואי והוא היה מרגיש אליי אותו דבר אבל הוא לא יודע איך אני מרגישה וטוב שכך זה עלול להרוס את החברות שלו עם אח שלי לואי , וכתוצאה מזה להרוס את הלהקה שלהם ועלול גם להרוס את החברות שלי עם הארי, אז אני פשוט מעדיפה שהוא לא ידע דבר...
לאחר שסיימנו לאכול ולנקות את המטבח לאחר שלואי ונייל עשו מלחמת פנקייקים התיישבנו כולנו בסלון וראינו סרט, היה לי די קשה להתרכז בסרט מכיוון שהארי ישב לידי וכל שנייה חשבתי על איך זה יכל להיות אם הוא היה אוהב אותי איך זה היה יכל להרגיש עם הוא היה מחבק אותי ואומר שהוא אוהב אותי... לא יכולתי לשבת שם יותר אז החלטתי לקום ולצאת לסיבוב בגינה,
"לאן את הולכת דני?" שאלה אותי סופיה,"סתם סיבוב " חייכתי ויצאתי
האויר בחוץ הרגיש כל כך מרגיע ושקט עד ששמעתי קול צרוד ונמוך "דני?" וברור שזה יהיה הארי אלא מי, יופי, היסתובבתי אליו בשתיקה והבטתי בו "את בסדר?למה יצאת?" הוא שאל, "סתם הייתי צריכה לצאת קצת לחשוב " עניתי, הוא הביט בי וגיחך מעט "רוצה לשתף אותי במחשבותייך?" חייך אליי חיוך מתוק שפשוט המיס אותי אבל הייתי חייבת להישאר אדישה,"סתם מחשבות לא משהו רציני,תכנס אני באה עכשיו" עניתי במהירות כדי שלא ישאר איתי כי פחדתי שלא ישלוט בעצמי ובסוף אני יגלה לו את הרגשות שלי כלפיו." הוא הביט בי מעט ונכנס.
"אוף,הלוואי והוא היה אוהב אותי, כי אני אוהבת אותו מיום ליום יותר וזה כבר שנתיים" נאנחתי קלות"מצבך ממש קשה דני מתוקה"" הקול הפנימי שלי הדהד בראשי.
טוב זה החלק הראשון של הסיפור של אהבה לנצח, אני יודעת שהפרק הראשון ממש ממש ממש משעמם אבל העלילה בהמשך תיהיה מושלמת מבטיחה!יהיה אהבות נסתרות , ריבים קשים, רגעים מצחיקיםםם,אהבה אין סופית, ומוות פתאומי, מבטיחה שיהיה מעניין!
YOU ARE READING
love for ever
Fanfictionהיי קוראים לי דניאלה אבל כולם קוראים לי דני, אני לא גבוהה מאוד, אני יחסית רזה יש לי שיער ארוך ,גלי שטני בהיר ואני בת 18... יש לי אח די מפורסם מיד תבינו מי לפי שם המשפחה, אני דניאלה טומליסון.. כן כן אני אחות של לואי מוואן דירקשין, אני גרה ביחד עם הלה...
