"אתה לא צריך אותי יותר מימיני... גדלת.." נאנחתי ושיחררתי לו את הבטן.
"לאלא מימיני כן צריך את מאסטר, מי יחבק את מימיני ויתן לו נשיקות כשיש למימיני סיוט?? מי יקלח וילביש את מימיני ויתן לו חלבי...??"
"מימיני אני הסיוט שלך." נאנחתי וניגבתי את הדמעות שלי.
"לא נכון.. מאסטר לא מאמין למימיני~~~" ג׳ימין הסתובב אלי וחיבק אותי חזק "למה מאסטר לא מתנהג כמו מאסטר?? מאסטר יון יון בחיים לא היה אומר דברים כאלה! מאסטר יון יון מבטיח למימיני שהוא ישמור עליו"
"אני מניח שאני כבר לא המאסטר שלך יותר גם... אני רק יונגי עכשיו בשבילך..."
"תפסיק! מימיני לא יסלח לך בחיים אם מאסטר יון יון לא יהיה המאסטר של מימיני!!" ג׳ימין התעצבן.
"אני מצטער... אני פשוט לא יודע מה להגיד..אני הרסתי הכל אני הרסתי הכל" הורדתי את ג׳ימין ממני ונשכבתי על הריצפה.
"מאסטר קום~~" ג׳ימין התבכיין ומשך אותי מהריצפה.
"מה הטעם מימיני... אתה תשנא אותי בכל מקרה..." מילמלתי.
"לאאאא~~~~" ג׳ימין התחיל לבכות הוא נשכב מעלי ובכה לתוך החזה שלי.
"מימיני אוהב את מאסטר~~!"
'רואה מה עשית יונגי??? עכשיו גרמת לו לבכות שוב ושוב ושוב מגיע לך למות יונגי' חשבתי לעצמי וחיבקתי את ג׳ימין חזק "גם אני אוהב אותך כל כך... ואני יודע שאתה לא תסלח לי בזמן הקרוב אז אני פשוט אעזוב אותך עד שתרצה לדבר איתי... אני אהיה שם בשבילך...מתי שתרצה והפעם אני אני נשבע שזה לא יקרה שוב, אני אתן לך לכעוס עלי כמה שאתה רוצה ואל תדאג לי אוקיי...?"
"אוקיי מימיני לא רוצה נשיקות וחיבוקים יותר ממאסטר וזה לא כמו עונש שמאסטר נותן למימיני זה פשוט שמימיני לא רוצה..." ג׳ימין קם ממני וניגב לעצמו את הדמעות.
"אני מבין... יש לך את הבית לעצמך... אני אהיה כאן אם אי פעם תסלח לי." מילמלתי.
"לא ראיתי אותך כל היום מאסטר... אתה באמת לא עומד לצאת מהחדר הזה עד שמימיני אסלח לך..?" ג׳ימין נכנס לחדר הריק בערב.
"כן.. כדי שאני לא יגיד עוד משהו מטומטם שיגרום לך לבכות..." אמרתי.
"מימיני לא רוצה שתסבול... אז הוא הביא לך דם...." ג׳ימין הניח בקבוק דם לידי.
"תודה, אבל אמרתי שאתה לא צריך לדאוג לי אני לא קיים יותר אוקיי...? אני אלך לישון כשאת ער ואתעורר כשאתה תקום... ככה אתה לא תצטרך לראות אותי" נגמרה ההשפעה של האלכוהול אז זה רק אני מדבר... כי אני עצוב... הלב שלי לא שבור... אני יודע שהוא אוהב אותי אני פשוט מאוכזב מעצמי.
ואני מעדיף לא לדבר איתו כדי לא לפגוע בו עוד.
"אתה לא תמות נכון?" ג׳ימין אמר בקול עצוב.
"א-אני.. אני אהיה בסדר..." אמרתי ובאתי להניח את היד שלי על הכתף שלו. כי הוא ישב מולי אבל אז החזרתי את היד שלי אלי ושילבתי את הידיים שלי מאחורי הגב כדי שאני לא אקפוץ עליו ואחבק אותו.
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romanceחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
