רצתי אחרי ג׳ימין בפארק, כמובן שנתתי לו לנצח.. הוא נשכב על הדשא והתנשף.
"התעייפת מימיני?" שאלתי בכלל לא עייף ולא מותש מהריצה, בדיוק ההפך מג׳ימין.
"כן מאסטר~" ג׳ימין אמר וחיבק לי את הרגליים. ציחקקתי והתיישבתי לידו.
"אני אוהב אותך בייבי." אמרתי ונישקתי לו את המצח.
"מימיני גם אוהב אותך מאסטר" ג׳ימין מילמל וחיבק אותי חזק. הרמתי אותו אלי וחיבקתי אותו בחזרה. הלב שלו פעם בקצב מהיר והוא עדיין התנשף חזק.
"בוא הולכים הביתה לשתות מים" אמרתי וקמתי מהדשא, הרמתי אותו יחד איתי ורצתי בכוח שלי לבית.
"מאסטר מימיני רוצה לקחת מים לבד. עכשיו מאסטר נח." הוא אמר.
"מה למה קיטן?" שאלתי מבולבל, ג׳ימין ירד ממני וגרר אותי לסלון.
"כי מימיני רוצה לעשות דברים טובים למאסטר." ג׳ימין חייך.
"אוקיי" ציחקקתי והתיישבתי כל הספה "אבל אל תקרא לעצמך עוזר או משרת שלי אוקיי?" הסתכלתי עליו.
"קיי קיי מאסטר!" הוא ציחקק ונתן לי נשיקה קטנה על הלחי.
הוא חזר לסלון אחרי שתי דקות עם כוס מים וכוס דם, זה קצת הלחיץ אותי לראות אותו מחזיק כוסות זכוכית אז עזרתי לו.
"תודה בייבי" אמרתי והצמדתי אותו "חתול קטן שלי" לחשתי לו ונתתי לו נישקה על המצח. סיימתי את הדם שהיה בכוס וג׳ימין סיים את המים שלו, הנחתי את הכוס על השולחן וג׳ימין גם הניח את הכוס שלו ואז הוא בהה בי.
"קיטן... מה אתה מתחנן?" שאלתי. ג׳ימין חייך אלי חיוך שובב ואז הוא קפץ עלי ונישק אותי חזק.
נישקתי אותו בחזרה והחזקתי אותו בעדינות.
"מאסטר יון יון" ג׳ימין התנתק מהנשיקה והסתכל עלי.
"מה בייבי?" שאלתי
"אל תלך" הוא אמר בשקט וקיפל את האוזניים שלו כל כך שהן התחבאו בין השיערות שלו.
"זה רק לכמה שעות..אל תדאג.." ליטפתי לו את השיער אבל עדיין האוזניים שלו היו למטה.
"קיטן..." הסתכלתי לו בעיניים והעברתי את היד שלי על הואזניים שלו אבל דחף לי את היד ושיפשף את העיניים שלו.
"בייבי אתה תמיד נותן לי ללטף לך את האוזניים מה קרה?" הוא לא ענה לי "מימיני...? אתה כועס עלי?" שאלתי "אני מבטיח לך שאתה בכלל לא תשים לב שאני לא נמצא כי אתה הולך לעשות כל כך כיף עם טאהטאה וקוקי.." נאנחתי. ג׳ימין הניח את הראש שלו כל החזה שלי וחיבק לי את הבטן. הנחתי את הידיים שלי על הגב שלו וליטפתי אותו. "היי קיטן..." לחשתי והוא הרים את הראש שלי אליו.
"חזרנו להתחלה?" שאלתי "שוב אתה בקושי תדבר ושוב אתה תפחד אם אני אקלח אותך או אגע לל באוזניים...?" המשכתי. ג׳ימין נתן לי נשיקה קטנה על הלחי ודחף את הראש שלו לצוואר שלי. אני כל כך מבולבל עכשיו..
"ג׳ימין..." נאנחתי זו הדרך היחידה לגרום לו להגיב איך שהו.. ג׳ימין הרים את הראש שלו אלי, העיניים שלו נפתחו בתדהמה והתחילו לזלוג מהן דמעות.
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romanceחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
