"משעמם למימיני מאסטר יון יון" ג׳ימין לחש לי באוזן באמצע השיעור.
"יש הפסקה עוד כמה דקות תחכה בסבלנות" נאנחתי והנחתי את הראש שלי על השולחן בין הידיים שלי. ג׳ימין הניח את היד שלו על הרגל שלי ודחף אותה. הרמתי את הראש שלי אליו "מה?" שאלתי.
"לא משנה...." ג׳ימין עשה פרצוף עצוב והשפיל את המבט שלו. ליטפתי לו את הראש בעדינות ואז חזרתי לתנוחה שהייתי מקודם. בסוף השיעור הרמתי את הראש שלי מהשולחן והושבתי את ג׳ימין מעלי.
הסתכלתי לו בעיניים וחיכיתי שהוא יצור איתי קשר עין אבל במקום זה הוא כיסה לי את העיניים עם הידיים הקטנות שלו.
"קיטן...." אמרתי בקול מזהיר "תיהיה ביג בוי" לחשתי לו. הוא לא הקשיב לי "אוקיי אז ג׳ימין לא מקבל חתול." אמרתי.
"לאא!!" הוא הוריד את הידיים שלו מהעיניים שלי.
"שששש" הרגעתי אותו "אני לא חושב שאתה מוכן..." אמרתי.
"מיני כן מוכן!!" הוא אמר בקול.
"בלחש בייבי." קבעתי בקול רגוע. ראיתי את הדמעות שלו מתחילות לזלוג לו מהעיניים.
"בבקשה~" הוא לחש בבכי.
"אני אוהב אותך בייבי... אבל אתה חייב להתנהג יפה ובסבלנות"
"מי- א-אני מצטער~~~" הוא בכה.
"זה בסדר מתוק שלי" אמרתי וחיבקתי אותו חזק "קטני שלי אין צורך לבכות~ תפסיק לרעוד בייבי אתה מדאיג אותי" נאנחתי.
"היי מה קרה לו?" שאל המורה שאמור ללמד פה שיעור.
"אממ זה שום דבר באמת.. הוא טיפה רגיש.." עניתי עם חיוך קטן.
"אה.. באמת...? לא קרה איזה משהו ספציפי?" המורה שאל והניח את היד שלו על הכתף שלי.
"זה לא משהו רציני..." עניתי ג׳ימין הרים את הראש שלו והעיף את היד של המורה מהכתף שלי. הוא חיבק לי את הצוואר ודחף את הראש שלו לחזה שלי. "אל תקח את זה אישי...כמו שאתה רואה הוא לא במצב רוח כל כך מושלם.." אמרתי למורה אבל לא ידעתי איך באמת להרגיש מצד אחד זה היה חמוד שהוא עשה את זה אבל מצד שני.. אני הייתי טיפה מובך.
"אני מבין.." המורה חייך אלי ואז התחילו להכנס תלמידים לכיתה. "אם אתם רוצים יש לכם אישור ממני לצאת מהשיעור כדי להרגע.." המורה אמר.
"תודה" חייכתי ולקחתי את ג׳ימין איתי מחוץ לכיתה, סחבתי אותו לגינה והנחתי אותו על הספסל.
"יון יון היונגייי" ג׳ימין מתח את הידיים שלו לכיווני.
"רק שניה בייבי~" הורדתי את הסוורד שלי והיישבתי על הספסל לידו הושבתי אותו מעלי ועטפתי אותו בסוודר כמו שמיכה.
"אני אוהב אותך כל כך בייבי בויי קטן שלי. חתלתול מהמם שלי" דיברתי איתו בקול גבוהה כמו שמדברים אל תינוק. הוא התחיל להרגע סוף סוף אז חיבקתי אותו אפילו יותר חזק ונתתי לו נישקות קטנות. לפתע היה משב רוח חזק, כל העלים בעצים רישרשו וחלק מה דברים שהיו זוריקים על הדשא התעופפו באוויר.
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romantikחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
