ג׳ימין בהה בי להרבה זמן בהתחלה לא היה לי כזה איכפת אבל זה באמת התחיל להיות קצת מוזר...
"בייבי אתה צריך משהו?" שאלתי. ג׳ימין חייך חיוך ערמומי ונישק אותי חזק בהפתעה, נישקתי אותו בחזרה וחיבקתי אותו מהמותניים.
"אהממ, אני מפריע?" ג׳קסון נכנס לחדר שלנו. התנתקתי מהנישקה והסתכלתי אל ג׳קסון קצת מובך.
"ל-לא... אתה יכול להכנס." אמרתי ושיחררתי את ג׳ימין.
"אוקיי יונגס אני צריך עכשיו שתשמור שמימיני לא הסתכל על היד שלו. מימיני תעצום עיניים." ג׳קסון אמר.
"אבל למה?" ג׳ימין שאל מבולבל.
"אני הולך להוציא את המחט ואני לא רוצה שתלחץ.." ג׳קסון אמר והתיישב על המיטה. ג׳ימין דחף את הראש שלו לחזה שלי וג׳קסון הוציא את המחט בעדינות.
ג׳קסון ליקק את המחט ואז את השפתיים שלו.
"היי!! זה הדם של הבייבי שלי!! אני הייתי אמור לקק את זה~" יונגי התבכיין.
"מאוחר מידי" ג׳קסון ציחקק "טוב אנחנו נחזור לחתונה שלנו... ונתראה מחר בערב..." ג׳קסון אמר ויצא מהחדר.
"מה יש מחר בערב?" ג׳ימין שאל אותי בתמימות.
"בגלל מה שקרה... אז החלטתי לפצות את ג׳קסון ובאםבאם ולקחת אותם למסעדה של ערפדים..." אמרתי לג׳ימין.
"אוקיי מה כדי לי ללבוש??" הוא שאל בהתלהבות.
"או... מימיני... אתה לא בא.. זה מסוכן מידי.. אתה נשאר פה בבית עם טאהיונג וג׳אנגקוק." נאנחתי.
"אמ... או-אוקיי" הוא נאנח ועשה פרצוף עצוב.
"אנח מצטער בייבי אני ממש רוצה לקחת אותך אבל אני לא רוצה לסכן את החיים שלך... אני באמת ממש מצטער... אל תעלב בייבי." נישקתי לו את הלחי.
"מאסטר לא רוצה את מימיני~!!" ג׳ימין פרץ בבכי.
"לאלא זה ממש לא נכון בייבי אני הרגע הסברתי לך בדיוק למה אני לא יכול לקחת אותך...אל תבכה קיטן שלי" אמרתי וחיבקתי אותו חזק.
"מאסטררר~ אל תעזוב את מימיני~~" הוא בכה בקול וחיבק אותי בחזרה.
"אני לא עוזב אותך חתלתול קטן שלי.. איך אני יכול לעזוב אותך? איך אני יכול לעזוב את הקיטן הכי מתוק ומקסים בעולם??" שאלתי אותו.
"אתה לא יכול לעזוב." ג׳ימין אמר בשקט.
"נכון בייבי אני לא." חייכתי ונישקתי אותו, ג׳ימין נישק אותי בחזרה. "אני אוהב אותך" התנתקתי מהנשיקה ולחשתי לו, חיבקתי אותו בעדינות והצמדתי את המצח שלי למצח שלו, הסתכלנו אחד לשני בעיניים וחייכנו.
"מימיני אוהב אותך גם מאסטר" ג׳ימין אמר בקול תמים וחמוד.
"קיוטי שלי" מלמלתי תוך כדי שאני מעביר את האצבעות הארוכות שלי בשיער הרך שלו. הוא צובע את השיער כל כמה זמן אבל למרות זאת השיער שלו עדיין כל כך רך ונעים...
"תעצום עיניים קיטן.." לחשתי לו, ג׳ימין עצם את העיניים שלו כמו שאמרתי לו "גוד בוי" אמרתי בשקט ונתתי לו נשיקה קטנה "אתה כזה גוד קיטן למאסטר." חייכתי וליטפתי לו את הלחי.
לקחתי את היד שלו טהנחתי בתוך הכף יד שלו שוקולד.
"תפתח את העיניים בייבי" אמרתי בקול רגוע.
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romanceחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
