פרק 13

299 11 0
                                    

ניר? אני מאוהבת בניר? אולי הגיע הזמן להודות בזה. אני מאוהבת בניר. פעם ראשונה בחיים שלי שאני התאהבתי במישהו. ולא סתם במישהו אלא בניר. הילד ששנאתי אותו לפני קצת זמן. ככה זה מרגיש? שהלב שלך פועם רק בשבילו ורק עליו את חושבת כל דקה ביום, כל שנייה, כל נשימה. אני רק רוצה שהוא יהיה קרוב אלי ולא ילך. איתו אני מרגישה מוגנת ובזכותו אני מרגישה שאני יכולה לאהוב את עצמי יותר.
״אדריאנה?״ הסתובבתי. ניר הסתכל עלי. ואי אפשר להתעלם מהעיניים שלו. הן כל כך יפות שרק רציתי להביט בהן כל היום.
״מה קרה? את בסדר?״
״רק בגלל שאתה כאן לידי״ הוא חייך אלי את חיוכו היפה. וברור יש גם את החיוך שלו שאני חושבת שזה מסנוור את כולם.
״אתה מדהים״ הוא הביט בעיניי. הוא באמת מדהים. הוא שינה את חיי לטובה שאני רק ראיתי את חיי כשחור.
הוא קם מהמיטה.
״בואי״ הוא הושיט את ידו.
החזקתי את ידו והוא קירב אותי אליו.
״אני מתגעגע לאחותי״ הרגשתי רע בשבילו. זה כל כך קשה לאבד אחות שהיית כל כך קרוב אליה. במיוחד ממוות כזה.
״אבל שאת כאן איתי אני מרגיש הרבה יותר טוב״ חייכתי בקטנה.
אהבה? מה זה אהבה בכלל? עצמתי את עיניי ודמיינתי את ניר נלקח ממני. הזלתי דמעה.
״למה את בוכה אדרי?״ אז זאת אהבה. שאת רק מדמיינת את הבן אדם שאת אוהבת הולך וכואב לך. וזה אפילו לא אמיתי.
״דמיינתי שאתה לא איתי וכאב לי״ הוא חיבק אותי חזק. המגע שלו בי צימרר אותי. ולטובה רק רציתי שהוא ימשיך לחבק אותי ולא יעזוב . אף פעם. אני רוצה להיות שם בשבילו כמו שהוא שם בשבילי.
אני רוצה להיות לידו כל הזמן. ושהוא יהיה רק שלי.
״אדרי״ הסתכלתי לתוך עיניו.
״אני יודע שזה טיפה מוקדם אבל אני אוהב אותך״ פתחתי את פי בקטנה.
״גם אני אוהבת אותך״ הוא נישק את שפתיי.
״כל כך פחדתי מהתגובה אדרי״ הוא המשיך לנשק אותי בשפתיים.
״ממה יש לפחד״ אמרתי.
״הרי זה ידוע מה אני מרגישה כלפייך״
הוא חייך את חיוכו היפה.
״תמיד פחדתי מה תיהיה התגובה שלך שאני אגיד לך מה שאני מרגיש״
״אין לך ממה לפחד, אני אוהבת אותך״
הוא ליטף את פניי.
*דפיקה בדלת*
״מעניין מי זה עכשיו״ הוא נאנח
״אולי זה ההורים שלך? אולי כדאי שאני אלך״
״תרגעי אדרי ההורים שלי עכשיו בחול״
הוא הלך לכיוון הדלת
״מה את עושה פה?״
״מה עכשיו אתה מסלק אותי?״
מה לעזאזל. מי זאת?
הלכתי לכיוון הדלת וראיתי מישהי עם שיער שחור מתולתל, עיניים גדולות וחומות. ההפך ממני שיער בלונדיני חלק עם עיניים קטנות.
״הופה ניר אני מבינה שלא השתנת״
״זה שונה הפעם״ היא ניכנסה לבית. חוצפנית זאתי.
״אני מייב מה שמך?״ מה אכפת לה.
״אדריאנה״
״הופה ניר אני מבינה שהטעם שלך לא השתנה, טוב חוץ ממני״
עכשיו אני מבינה היא האקסית שלו. או שהוא שכב איתה מתישהו.
קנאה התחילה להתרחש אצלי. פאק למה אני מרגישה ככה?
ניר הסתכל עלי ואז עליה
״מייב אולי תלכי?״
״למה?״ היא התיישבה בספה.
״בסדר״ הוא החזיק את ידי.
״אדריאנה היא חברה שלי״ היא מה? התחלתי להסמיק.
היא התחילה לצחוק.
״לא לא אני מצטערת פשוט ממתי יש לך חברות? אני ואתה רק יצאנו חודש בקושי״
״הפעם זה רציני ואני מתכוון לזה״ הוא הסתכל לי לתוך העיניים חייכתי במעט.
״אתה אמור לאהוב אותי ניר תמיד חזרת אלי״ היא התקרבה אליו
״זה לא בגלל שאהבתי אותך״
״אה כן?״
״כן עכשיו לכי״ הוא אמר לה בקול מאיים.
״בסדר, אל תדאגי מאמי הוא יחזור אלי״ היא הצביעה עלי. לא יכולתי להתאפק והחזקתי לה את היד חזק.
״מי את חושבת שאת״
״אחח משוגעת״
״הוא שלי״ עזבתי את ידה והיא יצאה מהבית.
הוא חייך אלי
״מה זה היה״ הסמקתי
״למרות שאת יוצאת קשוחה את עדיין עדינה כזאת״ הוא הרים אותי
״וזה מה שאני אוהב בך״
הוא נישק אותי . נשיקה עדינה שרציתי שתימשך לנצח.
״פאק אדריאנה״
״אממ״
״את הדבר הכי יפה בעולם הזה״
״ממתי אתה כל כך רומנטי?״
״אני תמיד הייתי״ הוא חייך את החיוך המושלם שלו.
כל מה שהוא עושה גורם לי להתאהב בו יותר.
״אני רוצה להוציא אותך לעוד דייט״
״עוד אחד?״
״כן״
״אני אקנה לך בגדים״
״אבל-״
״לא לא אבל כסף לא מעניין אותי את מעניינת אותי״
חייכתי שוב.
*דפיקה*
״נו מה נהיה״
הוא פתח את הדלת שלירון מופיעה
״לירון?״
״כן זאת אני החברה ששכחת ממנה״ שיט.
״תיכנסי״ ניר אמר והיא ניכנסה
״אני רוצה שנהיה רק אני ואת״
״טוב״ ניר הלך למטבח ובישל ואני והיא ישבנו בסלון.
״מולי נפרדה מאור״
״מה למה ואיך את יודעת?״
״שמועות״
״למה?״
״לא יודעת״ בטח לא בגללי. כי למה שזה יהיה בגללי?
״טוב לא אכפת לי״
״אדריאנה טוב לך כאן?״
״כן טוב לי״
״אז את וניר חברים עכשיו?״ הסתכלתי על ניר וחייכתי
״כן״
״אני שמחה בשבילך שהצלחת להיפתח ככה״
היא חיבקה אותי וחיבקתי אותה חזרה
״הבאתי לכן אוכל״
״וזה גם חשוב בבן זוג״ היא צחקה וצחקתי יחד איתה.
לאחר שעתיים לירון הלכה.
״יש לך בגדים למעלה לכי להתלבש״
״אוקי״
עליתי למעלה וראיתי את הבגדים היפים שניר נתן לי. זה יותר מידי
״פאק זה כל כך יפה״ לחשתי לעצמי.
לבשתי אותם
ירדתי למטה רואה את ניר מחייך אלי
״את כל כך יפה״ חייכתי והסמקתי.
״יאללה הולכים״ יצאנו ונכנסנו לאוטו.

Too LateWhere stories live. Discover now